לייעוץ חייגו עכשיו

בעיות לב ונהיגה – זכויותיך וכיצד לשמור על רישיון הנהיגה

נהיגה ברכב דורשת ריכוז, ערנות, שליטה מוטורית ותגובה מהירה. בעיות לב וכלי דם – החל מהפרעות קצב, התקפי לב, ועד אי ספיקת לב – עלולות לשבש את הכושר המנטלי והפיזיולוגי הנדרש לביצוע בטוח של פעולת הנהיגה. אירוע לבבי עלול להתרחש באופן פתאומי, להוביל לאובדן הכרה ואף לגרום לתאונה קטלנית. מחקרים מראים כי כ-15% מהתאונות שנגרמו על רקע רפואי קשורות לעלפון לבבי או לאירוע איסכמי ולכן משרד הבריאות קושר בין בעיות לב ונהיגה. בהתאם לכך, משרד הבריאות והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) מגדירים שורה של קריטריונים רפואיים אשר מטרתם לוודא שנוהג הסובל מבעיה לבבית אינו מסכן את עצמו ואת הציבור.

תהליך הבדיקה במרב"ד לנהגים עם בעיות לב וכלי דם

כאשר אדם שסבל מבעיה לבבית מבקש או מחזיק ברישיון נהיגה, נדרש לעיתים לעבור הערכה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים – המרב"ד. תהליך זה כולל איסוף מידע רפואי עדכני (חוות דעת קרדיולוג, תוצאות בדיקות הדמיה, הולטר לב, מבחן מאמץ ועוד), ובחינה של הסיכון הנשקף מנהיגתו לציבור. ההמלצה הסופית מועברת לרשות הרישוי, והיא עשויה לכלול אישור עם או בלי מגבלות, שלילה זמנית, או קביעה שהנהג אינו כשיר להחזיק ברישיון – הכל בהתאם לנתונים הרפואיים והקליניים הספציפיים.

בדיקות רפואיות על בסיסן נקבעת מידת ההתאמה לנהיגה

הערכת הכשירות הרפואית לנהיגה נעשית על בסיס בדיקות כגון:

  • אקו לב (Echocardiography) – לבחינת תפקוד הלב וחדריו.
  • הולטר לב – לניטור רציף של קצב הלב במשך 24–48 שעות.
  • מבחן מאמץ – להערכת סבולת לבבית תחת עומס.
  • בדיקות דם לבירור קרישה ואיזון תרופתי – במיוחד בעת טיפול בנוגדי קרישה.
  • צילום חזה, MRI, או CT – לפי הצורך הקליני.
  • חוות דעת קרדיולוגית – חובה בכל מקרה של בעיה לבבית משמעותית.
  • לעיתים, המרב"ד ידרוש גם בדיקות נוירולוגיות או קוגניטיביות נלוות, במקרים של חשד לפגיעה באספקת הדם למוח.

דרישות רפואיות לנהגים הסובלים מבעיות לב וכלי דם

הדרישות להתאמה רפואית לנהגים עם בעיות לב וכלי דם לבביים תלויות בסוג הבעיה וחומרתה ובהתאם נקבעו תנאי סף להתאמת נהיגה במקרה של נהג פרטי ונהג ציבורי.

 בעיהנהג פרטי נהג מקצועי 
אירוע כלילי חד וקרדיומיופתיה היפרטרופית
(Acute Coronary Event & Hypertrophic Cardiomyopathy)

תסמונת כלילית חדה (ללא אוטם)
✅ נהיגה פרטית מותרת – לאחר שבוע מהשחרור מאשפוז, אם:
1. תפקוד לב תקין
2. מצב קליני יציב
3. אישור קרדיולוג

אוטם שריר הלב (אירוע לבבי עם אוטם)
✅ נהיגה פרטית מותרת – לאחר חודש, בתנאי:
1. תפקוד לב תקין
2. מצב קליני יציב

קרדיומיופתיה היפרטרופית (Hypertrophic Cardiomyopathy)
✅ נהיגה פרטית מותרת אם כל התנאים מתקיימים:
1. תפקוד לב (LVEF) מעל 30%
2. סבילות מאמץ ≥90% לקבוצת גיל ומין
3. אין תולדות עלפון או מוות פתאומי במשפחה
4. אין הפרעת קצב חדרית (בהולטר/אק”ג)
5. תסמינים משבשי נהיגה – מזעריים בלבד

תסמונת כלילית חדה (ללא אוטם)
✅ נהיגה מקצועית מותרת – לאחר חודש מהשחרור מאשפוז, באותם תנאים של נהג פרטי

אוטם שריר הלב (אירוע לבבי עם אוטם)
✅ נהיגה מקצועית מותרת – לאחר 3 חודשים, ובתנאי:
1. תפקוד לב תקין
2. מצב קליני יציב
3. מעקב שנתי של קדיולוג מטפל

קרדיומיופתיה היפרטרופית (Hypertrophic Cardiomyopathy)
✅ נהיגה מקצועית מותרת – רק אם מתקיימים התנאים של נהג פרטי ובנוסף: מעקב תקופתי ודיווח קרדיולוג

הפרעות קצב לבביות וטיפול נוגד קרישה
(Cardiac Dysrhythmia & Anticoagulant Therapy)

פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation)
✅ נהיגה פרטית מותרת – אם אין תולדות עלפון או חוסר תפקוד ובתנאי:
1. מעקב תקופתי של רופא
2. אין תסמינים משמעותיים (לב דפיקות, קוצר נשימה, עלפון)

הפרעות קצב התקפיות (Paroxysmal Arrhythmias)
✅ נהיגה פרטית מותרת – לאחר 4 שבועות הפסקת נהיגה אם:
1. לא אירע עלפון/כמעט עלפון בתקופה האחרונה
2. קיימת יציבות קלינית ומעקב רפואי

דום לב (Cardiac Arrest)
✅ נהיגה פרטית מותרת – רק לאחר 6 חודשים, אם:
1. הסיבה לדום הלב זוהתה ונחשבת הפיכה
2. אין תסמינים משמעותיים
3. מתקיים מעקב רפואי תקופתי

טיפול בנוגדי קרישה (Anticoagulants)
✅ נהיגה פרטית מותרת – אם הטיפול התרופתי מאוזן ומלוּוה במעקב רפואי קבוע

פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation)
❌ נהיגה מקצועית אסורה – אם קיימת היסטוריה של הפרעת קצב עם עלפון או חוסר תפקוד

הפרעות קצב התקפיות (Paroxysmal Arrhythmias)
✅ נהיגה מקצועית מותרת – בתנאים זהים לרכב פרטי ובנוסף: דיווח שנתי מרופא מומחה

דום לב (Cardiac Arrest)
✅ נהיגה מקצועית מותרת – בתנאים זהים לנהג פרטי, ולעיתים ניתן לקצר את ההמתנה ל־48 שעות בלבד אם:
1. הדום התרחש כתוצאה מאוטם חריף
2. ההפרעה טופלה (קוצב לב, ניתוח, צריבה)

טיפול בנוגדי קרישה (Anticoagulants)
✅ נהיגה מקצועית מותרת – רק אם אין סטיות מאזון או סימפטומים, ובכפוף למעקב שנתי של רופא מומחה ולדיווח על כל שינוי במצב הקליני

קוצב לב קבוע ודפיברילטור מושתל
(Cardiac Pacemaker & ICD)

קוצב לב קבוע (Permanent Pacemaker)
✅ נהיגה פרטית מותרת – לאחר שבוע מההשתלה, אם:
1. לא אירע אובדן הכרה לאחר ההשתלה
2. הקוצב פועל באופן תקין (באישור רופא)

דפיברילטור מושתל (ICD)
✅ נהיגה פרטית מותרת – רק לאחר תקופת החלמה מלאה (נקבעת פרטנית)

 

קוצב לב קבוע (Permanent Pacemaker)
✅ נהיגה מקצועית מותרת – לאחר חודש מההשתלה, ובאותם תנאים של נהג פרטי

דפיברילטור מושתל (ICD)
❌ נהיגה מקצועית אינה מותרת – נהיגה מקצועית עם ICD אינה מאושרת במרבית המקרים

 

טיפולים לפתיחת עורקים כליליים
(Coronary Revascularization)

✅ נהיגה פרטית מותרת:
1. לאחר שבוע מ־PCI
2. לאחר שבוע מתחילת טיפול תרופתי מוצלח
3. לאחר פרק זמן סביר מניתוח חזה פתוח (לפי שיקול קליני)

 

✅ נהיגה מקצועית מותרת:
1. לאחר 4 שבועות מ־PCI
2. לאחר 4 שבועות מתחילת טיפול תרופתי מוצלח
3. לאחר 3 חודשים מניתוח חזה פתוח

 

אי ספיקת לב – לפי דרגת חומרה
(Heart Failure Stage – NYHA)

✅ נהיגה פרטית מותרת – רק במצבים בהם:
1. אין סימפטומים במנוחה או במאמץ קל
2. תפקוד הלב תקין או גבולי (לפי LVEF)
3. תסמינים אינם משבשים נהיגה

❌ נהיגה מקצועית אסורה – אם קיימת אי ספיקת לב בדרגה מתקדמת (NYHA III–IV) או כל סימפטום שגורם לירידה בסבולת / חוסר תפקוד

ייעוץ והכוונה מעורך דין העוסק בתחום המכון הרפואי

כאשר נהג מקבל זימון למרב"ד או סובל ממחלה לבבית הפוגעת ברישיון הנהיגה שלו – ייעוץ משפטי מקצועי מ- עורך דין המכון הרפואי בהתמודדות מול המרב"ד הוא קריטי. עורך הדין בוחן את ההיבטים הרפואיים, פועל להשלמת מסמכים חסרים, ומלווה את הנהג בהגשת ערר לוועדה הרפואית לעררים של משרד הבריאות, במקרה של שלילת רישיון או מגבלות דרקוניות. ידע וניסיון משפטי בשילוב הבנה קלינית של המושגים הרפואיים – מהווים כלי חשוב במאבק להחזרת הרישיון ולשימור הזכויות של הנהג.

עוד בנושא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים:

התליית רישיון נהיגה

התליית רישיון נהיגה – באילו מקרים ומה עושים?

במאמר זה תמצאו את כל המידע ההכרחי בנושא התליית רישיון נהיגה. מה המשמעות של אמצעי התיקון, מתי ומדוע מתקבלת ההחלטה על התליית רישיון, ואילו גופים רשאים לקבל אותה. בנוסף, כאן תוכלו לקרוא וללמוד על אפשרויות הביטול, הערעור והדחייה של התליית רישיון נהיגה ואת תפקידו ההכרחי של עורך דין תעבורה בהליכים הקשורים.

קרא עוד »
עורך דין שלילת רישיון נהיגה

עורך דין שלילת רישיון נהיגה

כמה קל לאבד את רישיון הנהיגה שלנו? תופתעו לגלות שיש מספר דרכים שיובילו אתכם לתוצאה הזו. אחרי שתקראו עליהן, תוכלו גם להבין כיצד ניתן להימנע ולטפל במקרים שונים של שלילת רישיון או פסילת רישיון (שלילה ופסילה זה אותו דבר) בעזרתו של עורך דין שלילת רישיון מנוסה. במאמר זה נעבור על כלל המידע החשוב בנושא שלילת רישיון נהיגה או פסילת רישיון נהיגה לרבות הגופים שבסמכותם להורות על שלילה, הסיבות שיובילו להחלטה שכזו והדרכים לערער עליה. בנוסף, נעמוד על ההבדלים בין שלילת רישיון של נהג חדש לנהג ותיק, ואת ההבדל בין עתירה מנהלית לערעור מנהלי ועוד.

קרא עוד »
עורך דין המכון הרפואי

עורך דין המכון הרפואי – המרב"ד – הכנה לבדיקות, מבחנים וייעוץ משפטי

עשרות אלפי בדיקות רפואיות לכשירות נהגים מתבצעות בשנה אחת בישראל, תחת חסותו של גוף אחד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בו עומלים רופאים, פסיכיאטרים ומומחים רבים בתחומים שונים כדי להבטיח לנו דרך בטוחה יותר. מטרת העל של המרב"ד, שמהווה למעשה את הזרוע הרפואית של משרד הרישוי, היא להסיר את האיום שמהווים נהגים בעלי כושר נהיגה לקוי מהדרכים. על אף המטרה הנעלה, לא תמיד נדע שאנו עתידים להזדמן לבדיקה או איך נכון יהיה לעבור אותה בהצלחה, ומפגש כזה עשוי להיות מלחיץ ומכשיל. לכן, כל מי שרישיונו יקר לליבו יוכל להרוויח כאן מידע חשוב ושימושי אודות המוסד הזה.

קרא עוד »
ועדת ערר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

ועדת ערר המרב"ד – כיצד לערער על החלטת המכון הרפואי?

נהגים רבים בישראל נאלצים לאבד את רישיונם בעקבות מצבם הרפואי לאחר ביצוע בדיקות כשירות נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) ולאחר שהוחלט שהם לא כשירים לנהיגה באחד מסוגי כלי הרכב השונים המוגדרים בחוק. יחד עם זאת ולמרות החלטת המרב"ד, נהגים אלה רשאים להגיש ערעור על ההחלטה בפני ועדת ערר של המרב"ד, היא גוף המוסמך לשנות או לבטל את החלטת המרב"ד ומאפשר לנהגים לערער על החלטות רפואיות הנוגעות לכשירות הנהיגה שלהם. ולפיכך ועדת הערר חשובה להבטחת שקיפות והוגנות בהחלטות הנוגעות לכשירות נהיגה, ומאפשרת לנהגים להשמיע את קולם ולספק ראיות נוספות התומכות בעמדתם.

קרא עוד »
מכון רפואי אפילפסיה

חולי אפילפסיה ורישיון נהיגה – כך תעברו בהצלחה את בדיקות המרב"ד

חולי אפילפסיה רבים עומדים בפני אתגר מיוחד כאשר הם ניגשים לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). התהליך שמוביל להכרעה האם חולה אפילפסיה יוכל לנהוג בבטחה, וכיצד ניתן להעניק לו רישיון נהיגה או לחדש אותו, דורש הבנה מעמיקה של ההיבטים הרפואיים והמשפטיים המעורבים. המאמר הבא נועד לסייע לחולי אפילפסיה להכיר את התהליך ולעבור אותו בהצלחה, תוך התייחסות לכלים שיכולים לעזור להם במשימה זו.

קרא עוד »
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בעיות ראיה

בעיות ראייה ורישיון נהיגה – כך תתכוננו למכון הרפואי לבטיחות בדרכים

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הוא גוף הממונה על בדיקת כושר הנהיגה של מועמדים לנהיגה ושל נהגים בישראל, כאשר קיים ספק לגבי יכולתם לנהוג בבטחה. בהקשר של בעיות ראייה, המרב"ד עוסק בהערכת כשירות נהגים שמצבם הבריאותי עלול לפגוע ביכולתם לראות בבירור ולנהוג בבטחה. במקרים של בעיות ראייה, המרב"ד בוחן אם הליקוי הקיים מאפשר נהיגה בטוחה בהתאם לתקנות משרד התחבורה. בעיות כמו ירידה בחדות הראייה, שדה ראייה מצומצם, בעיות ראיית לילה או מחלות עיניים כרוניות יכולות להוות גורם להפניה לבדיקת כושר נהיגה. לאחר הערכת המכון, ייתכן כי יוטלו מגבלות על רישיון הנהיגה (כגון נהיגה רק בשעות היום או עם אמצעי עזר כמו משקפיים), או במקרים חמורים יותר, הרישיון עשוי להישלל זמנית או לצמיתות. המרב"ד פועל בשיתוף עם רופאי עיניים ומומחים אחרים על מנת להבטיח שהחלטות בנוגע לכושר הנהיגה מתקבלות בצורה מקצועית, תוך שמירה על בטיחות הנהג והציבור.

קרא עוד »
המכון הרפואי דום שינה

אובחנת עם דום נשימה? כך תשמור על רישיון הנהיגה שלך

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הוא הגוף הרפואי המוסמך במדינת ישראל לבחון את כשירותם הרפואית של נהגים, במיוחד במקרים שבהם קיימת סכנה לבטיחות בכבישים כתוצאה מבעיות רפואיות. בין הבעיות הרפואיות שמטפל בהן המרב"ד, הפרעות שינה, ובעיקר דום נשימה חסימתי בשינה (OSA – Obstructive Sleep Apnea), מהוות גורם סיכון מרכזי לנהיגה בטוחה. בעיות שינה משפיעות על הערנות והריכוז של נהגים, וכאשר הן אינן מטופלות כראוי, הן עלולות להוביל לתאונות דרכים חמורות. המאמר ידון בסוגי בעיות השינה והשפעתן על נהיגה, תהליך הטיפול של המרב"ד בנהגים הסובלים מדום נשימה בשינה, והדרישות הרפואיות של המכון למניעת פסילת רישיון נהיגה.

קרא עוד »
אי התאמה אישיותית לנהיגה

אי התאמה אישיותית לנהיגה – כיצד לשנות את ההחלטה?

אי התאמה אישיותית לנהיגה היא מונח רחב המתייחס למצב שבו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים החליט כי אדם אינו מתאים לנהיגה ברכב מבחינה התנהגותית או נפשית. מושג זה עולה לרוב בהקשרים של בדיקות כושר נהיגה, כאשר קיימים סימנים לכך שאדם מסוים עשוי להוות סיכון לעצמו או לאחרים בכביש בשל תכונות אישיות, התנהגות או מצב נפשי.

קרא עוד »
שלילת רישיון מסיבה נפשית

שלילת רישיון נהיגה מסיבה נפשית – מה המשמעות ואיך מתמודדים?

שלילת רישיון נהיגה על רקע נפשי הפכה בשנים האחרונות לסוגיה שכיחה ומורכבת יותר ויותר. נהגים הסובלים ממחלות נפשיות או מקבלים טיפול פסיכיאטרי עלולים למצוא את עצמם לפתע מול החלטה של רשות הרישוי או המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – לשלול את רישיון הנהיגה שלהם. מאמר זה עוסק במקרים בהם מתבצעת שלילת רישיון נהיגה מסיבה נפשית, מה המשמעות של ההליך, מה צפוי לנהגים המזומנים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מהם התנאים להשבת הרישיון – ואיך עורך דין בתחום יכול לסייע.

קרא עוד »
בעיות מערכת עצבים מרבד

נהיגה לאחר בעיות במערכת העצבים – כך תתכוננו למרב"ד

מערכת העצבים אחראית על תפקודים חיוניים לנהיגה – החל משליטה בתנועות שרירים, דרך שמירה על ערנות ועד עיבוד מידע מהסביבה. מחלות נוירולוגיות כמו שבץ מוחי (CVA), אפילפסיה, טרשת נפוצה (MS), פרקינסון, מחלות עצב-שריר ודמנציה עלולות לפגוע בכישורי הנהיגה ולגרום לסיכון ממשי בכביש.
למשל, התקפי כפיון (אפילפסיה) עלולים לגרום לאובדן הכרה רגעי בזמן נהיגה; חולי פרקינסון עשויים לסבול מרעידות וחולשת שרירים שמקשות על שליטה בהגה ובדוושות; ואילו חולי טרשת נפוצה עלולים לחוות פגיעה בקואורדינציה, ראייה וזיכרון.
בכל אחד מהמקרים, משרד הבריאות מחייב הערכה רפואית ייעודית כדי לוודא שהנהג מסוגל לנהוג בצורה בטוחה.

קרא עוד »