תהליך הבדיקה במרב"ד לנהגים עם בעיות לב וכלי דם
כאשר אדם שסבל מבעיה לבבית מבקש או מחזיק ברישיון נהיגה, נדרש לעיתים לעבור הערכה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים – המרב"ד. תהליך זה כולל איסוף מידע רפואי עדכני (חוות דעת קרדיולוג, תוצאות בדיקות הדמיה, הולטר לב, מבחן מאמץ ועוד), ובחינה של הסיכון הנשקף מנהיגתו לציבור. ההמלצה הסופית מועברת לרשות הרישוי, והיא עשויה לכלול אישור עם או בלי מגבלות, שלילה זמנית, או קביעה שהנהג אינו כשיר להחזיק ברישיון – הכל בהתאם לנתונים הרפואיים והקליניים הספציפיים.
בדיקות רפואיות על בסיסן נקבעת מידת ההתאמה לנהיגה
הערכת הכשירות הרפואית לנהיגה נעשית על בסיס בדיקות כגון:
- אקו לב (Echocardiography) – לבחינת תפקוד הלב וחדריו.
- הולטר לב – לניטור רציף של קצב הלב במשך 24–48 שעות.
- מבחן מאמץ – להערכת סבולת לבבית תחת עומס.
- בדיקות דם לבירור קרישה ואיזון תרופתי – במיוחד בעת טיפול בנוגדי קרישה.
- צילום חזה, MRI, או CT – לפי הצורך הקליני.
- חוות דעת קרדיולוגית – חובה בכל מקרה של בעיה לבבית משמעותית.
- לעיתים, המרב"ד ידרוש גם בדיקות נוירולוגיות או קוגניטיביות נלוות, במקרים של חשד לפגיעה באספקת הדם למוח.
דרישות רפואיות לנהגים הסובלים מבעיות לב וכלי דם
הדרישות להתאמה רפואית לנהגים עם בעיות לב וכלי דם לבביים תלויות בסוג הבעיה וחומרתה ובהתאם נקבעו תנאי סף להתאמת נהיגה במקרה של נהג פרטי ונהג ציבורי.
| בעיה | נהג פרטי | נהג מקצועי |
| אירוע כלילי חד וקרדיומיופתיה היפרטרופית (Acute Coronary Event & Hypertrophic Cardiomyopathy) | תסמונת כלילית חדה (ללא אוטם) אוטם שריר הלב (אירוע לבבי עם אוטם) קרדיומיופתיה היפרטרופית (Hypertrophic Cardiomyopathy) | תסמונת כלילית חדה (ללא אוטם) אוטם שריר הלב (אירוע לבבי עם אוטם) קרדיומיופתיה היפרטרופית (Hypertrophic Cardiomyopathy) |
| הפרעות קצב לבביות וטיפול נוגד קרישה (Cardiac Dysrhythmia & Anticoagulant Therapy) | פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation) הפרעות קצב התקפיות (Paroxysmal Arrhythmias) דום לב (Cardiac Arrest) טיפול בנוגדי קרישה (Anticoagulants) | פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation) הפרעות קצב התקפיות (Paroxysmal Arrhythmias) דום לב (Cardiac Arrest) טיפול בנוגדי קרישה (Anticoagulants) |
| קוצב לב קבוע ודפיברילטור מושתל (Cardiac Pacemaker & ICD) | קוצב לב קבוע (Permanent Pacemaker) דפיברילטור מושתל (ICD)
| קוצב לב קבוע (Permanent Pacemaker) דפיברילטור מושתל (ICD)
|
| טיפולים לפתיחת עורקים כליליים (Coronary Revascularization) | ✅ נהיגה פרטית מותרת:
| ✅ נהיגה מקצועית מותרת:
|
| אי ספיקת לב – לפי דרגת חומרה (Heart Failure Stage – NYHA) | ✅ נהיגה פרטית מותרת – רק במצבים בהם: | ❌ נהיגה מקצועית אסורה – אם קיימת אי ספיקת לב בדרגה מתקדמת (NYHA III–IV) או כל סימפטום שגורם לירידה בסבולת / חוסר תפקוד |
ייעוץ והכוונה מעורך דין העוסק בתחום המכון הרפואי
כאשר נהג מקבל זימון למרב"ד או סובל ממחלה לבבית הפוגעת ברישיון הנהיגה שלו – ייעוץ משפטי מקצועי מ- עורך דין המכון הרפואי בהתמודדות מול המרב"ד הוא קריטי. עורך הדין בוחן את ההיבטים הרפואיים, פועל להשלמת מסמכים חסרים, ומלווה את הנהג בהגשת ערר לוועדה הרפואית לעררים של משרד הבריאות, במקרה של שלילת רישיון או מגבלות דרקוניות. ידע וניסיון משפטי בשילוב הבנה קלינית של המושגים הרפואיים – מהווים כלי חשוב במאבק להחזרת הרישיון ולשימור הזכויות של הנהג.
משרדינו נותן שירות מקצועי ואיכותי תוך מתן דגש על שירות אישי ללקוח.
במידה ורישיונכם הותלה או נפסל בעקבות מצב רפואי צרו קשר עם משרד עורכי דין תעבורה עדי תפוחי רידלמן על מנת לקצר את ההליך, להבטיח את מימוש זכויותיכם בצורה מרבית, ולמנוע טעויות שעלולות להאריך את השבת רישיונכם.
עורכת הדין עדי רידלמן בעלת ניסיון של למעלה מעשור בתחום התעבורה. בנוסף, בהיותה בעברה עו"ד תעבורה במשטרת ישראל וניסיון רב במרב"ד יש לה את כל הידע והניסיון להעניק את ההגנה המשפטית הטובה ביותר עבורך.
עוד בנושא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים:

התליית רישיון נהיגה – באילו מקרים ומה עושים?
במאמר זה תמצאו את כל המידע ההכרחי בנושא התליית רישיון נהיגה. מה המשמעות של אמצעי התיקון, מתי ומדוע מתקבלת ההחלטה על התליית רישיון, ואילו גופים רשאים לקבל אותה. בנוסף, כאן תוכלו לקרוא וללמוד על אפשרויות הביטול, הערעור והדחייה של התליית רישיון נהיגה ואת תפקידו ההכרחי של עורך דין תעבורה בהליכים הקשורים.

עורך דין שלילת רישיון נהיגה
כמה קל לאבד את רישיון הנהיגה שלנו? תופתעו לגלות שיש מספר דרכים שיובילו אתכם לתוצאה הזו. אחרי שתקראו עליהן, תוכלו גם להבין כיצד ניתן להימנע ולטפל במקרים שונים של שלילת רישיון או פסילת רישיון (שלילה ופסילה זה אותו דבר) בעזרתו של עורך דין שלילת רישיון מנוסה. במאמר זה נעבור על כלל המידע החשוב בנושא שלילת רישיון נהיגה או פסילת רישיון נהיגה לרבות הגופים שבסמכותם להורות על שלילה, הסיבות שיובילו להחלטה שכזו והדרכים לערער עליה. בנוסף, נעמוד על ההבדלים בין שלילת רישיון של נהג חדש לנהג ותיק, ואת ההבדל בין עתירה מנהלית לערעור מנהלי ועוד.

עורך דין המכון הרפואי – המרב"ד – הכנה לבדיקות, מבחנים וייעוץ משפטי
עשרות אלפי בדיקות רפואיות לכשירות נהגים מתבצעות בשנה אחת בישראל, תחת חסותו של גוף אחד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בו עומלים רופאים, פסיכיאטרים ומומחים רבים בתחומים שונים כדי להבטיח לנו דרך בטוחה יותר. מטרת העל של המרב"ד, שמהווה למעשה את הזרוע הרפואית של משרד הרישוי, היא להסיר את האיום שמהווים נהגים בעלי כושר נהיגה לקוי מהדרכים. על אף המטרה הנעלה, לא תמיד נדע שאנו עתידים להזדמן לבדיקה או איך נכון יהיה לעבור אותה בהצלחה, ומפגש כזה עשוי להיות מלחיץ ומכשיל. לכן, כל מי שרישיונו יקר לליבו יוכל להרוויח כאן מידע חשוב ושימושי אודות המוסד הזה.

ועדת ערר המרב"ד – כיצד לערער על החלטת המכון הרפואי?
נהגים רבים בישראל נאלצים לאבד את רישיונם בעקבות מצבם הרפואי לאחר ביצוע בדיקות כשירות נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) ולאחר שהוחלט שהם לא כשירים לנהיגה באחד מסוגי כלי הרכב השונים המוגדרים בחוק. יחד עם זאת ולמרות החלטת המרב"ד, נהגים אלה רשאים להגיש ערעור על ההחלטה בפני ועדת ערר של המרב"ד, היא גוף המוסמך לשנות או לבטל את החלטת המרב"ד ומאפשר לנהגים לערער על החלטות רפואיות הנוגעות לכשירות הנהיגה שלהם. ולפיכך ועדת הערר חשובה להבטחת שקיפות והוגנות בהחלטות הנוגעות לכשירות נהיגה, ומאפשרת לנהגים להשמיע את קולם ולספק ראיות נוספות התומכות בעמדתם.

חולי אפילפסיה ורישיון נהיגה – כך תעברו בהצלחה את בדיקות המרב"ד
חולי אפילפסיה רבים עומדים בפני אתגר מיוחד כאשר הם ניגשים לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). התהליך שמוביל להכרעה האם חולה אפילפסיה יוכל לנהוג בבטחה, וכיצד ניתן להעניק לו רישיון נהיגה או לחדש אותו, דורש הבנה מעמיקה של ההיבטים הרפואיים והמשפטיים המעורבים. המאמר הבא נועד לסייע לחולי אפילפסיה להכיר את התהליך ולעבור אותו בהצלחה, תוך התייחסות לכלים שיכולים לעזור להם במשימה זו.

בעיות ראייה ורישיון נהיגה – כך תתכוננו למכון הרפואי לבטיחות בדרכים
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הוא גוף הממונה על בדיקת כושר הנהיגה של מועמדים לנהיגה ושל נהגים בישראל, כאשר קיים ספק לגבי יכולתם לנהוג בבטחה. בהקשר של בעיות ראייה, המרב"ד עוסק בהערכת כשירות נהגים שמצבם הבריאותי עלול לפגוע ביכולתם לראות בבירור ולנהוג בבטחה. במקרים של בעיות ראייה, המרב"ד בוחן אם הליקוי הקיים מאפשר נהיגה בטוחה בהתאם לתקנות משרד התחבורה. בעיות כמו ירידה בחדות הראייה, שדה ראייה מצומצם, בעיות ראיית לילה או מחלות עיניים כרוניות יכולות להוות גורם להפניה לבדיקת כושר נהיגה. לאחר הערכת המכון, ייתכן כי יוטלו מגבלות על רישיון הנהיגה (כגון נהיגה רק בשעות היום או עם אמצעי עזר כמו משקפיים), או במקרים חמורים יותר, הרישיון עשוי להישלל זמנית או לצמיתות. המרב"ד פועל בשיתוף עם רופאי עיניים ומומחים אחרים על מנת להבטיח שהחלטות בנוגע לכושר הנהיגה מתקבלות בצורה מקצועית, תוך שמירה על בטיחות הנהג והציבור.

אובחנת עם דום נשימה? כך תשמור על רישיון הנהיגה שלך
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הוא הגוף הרפואי המוסמך במדינת ישראל לבחון את כשירותם הרפואית של נהגים, במיוחד במקרים שבהם קיימת סכנה לבטיחות בכבישים כתוצאה מבעיות רפואיות. בין הבעיות הרפואיות שמטפל בהן המרב"ד, הפרעות שינה, ובעיקר דום נשימה חסימתי בשינה (OSA – Obstructive Sleep Apnea), מהוות גורם סיכון מרכזי לנהיגה בטוחה. בעיות שינה משפיעות על הערנות והריכוז של נהגים, וכאשר הן אינן מטופלות כראוי, הן עלולות להוביל לתאונות דרכים חמורות. המאמר ידון בסוגי בעיות השינה והשפעתן על נהיגה, תהליך הטיפול של המרב"ד בנהגים הסובלים מדום נשימה בשינה, והדרישות הרפואיות של המכון למניעת פסילת רישיון נהיגה.

אי התאמה אישיותית לנהיגה – כיצד לשנות את ההחלטה?
אי התאמה אישיותית לנהיגה היא מונח רחב המתייחס למצב שבו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים החליט כי אדם אינו מתאים לנהיגה ברכב מבחינה התנהגותית או נפשית. מושג זה עולה לרוב בהקשרים של בדיקות כושר נהיגה, כאשר קיימים סימנים לכך שאדם מסוים עשוי להוות סיכון לעצמו או לאחרים בכביש בשל תכונות אישיות, התנהגות או מצב נפשי.

שלילת רישיון נהיגה מסיבה נפשית – מה המשמעות ואיך מתמודדים?
שלילת רישיון נהיגה על רקע נפשי הפכה בשנים האחרונות לסוגיה שכיחה ומורכבת יותר ויותר. נהגים הסובלים ממחלות נפשיות או מקבלים טיפול פסיכיאטרי עלולים למצוא את עצמם לפתע מול החלטה של רשות הרישוי או המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – לשלול את רישיון הנהיגה שלהם. מאמר זה עוסק במקרים בהם מתבצעת שלילת רישיון נהיגה מסיבה נפשית, מה המשמעות של ההליך, מה צפוי לנהגים המזומנים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מהם התנאים להשבת הרישיון – ואיך עורך דין בתחום יכול לסייע.

נהיגה לאחר בעיות במערכת העצבים – כך תתכוננו למרב"ד
מערכת העצבים אחראית על תפקודים חיוניים לנהיגה – החל משליטה בתנועות שרירים, דרך שמירה על ערנות ועד עיבוד מידע מהסביבה. מחלות נוירולוגיות כמו שבץ מוחי (CVA), אפילפסיה, טרשת נפוצה (MS), פרקינסון, מחלות עצב-שריר ודמנציה עלולות לפגוע בכישורי הנהיגה ולגרום לסיכון ממשי בכביש.
למשל, התקפי כפיון (אפילפסיה) עלולים לגרום לאובדן הכרה רגעי בזמן נהיגה; חולי פרקינסון עשויים לסבול מרעידות וחולשת שרירים שמקשות על שליטה בהגה ובדוושות; ואילו חולי טרשת נפוצה עלולים לחוות פגיעה בקואורדינציה, ראייה וזיכרון.
בכל אחד מהמקרים, משרד הבריאות מחייב הערכה רפואית ייעודית כדי לוודא שהנהג מסוגל לנהוג בצורה בטוחה.