לייעוץ חייגו עכשיו

בעיות ראייה ורישיון נהיגה – כך תתכוננו למכון הרפואי לבטיחות בדרכים

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הוא גוף הממונה על בדיקת כושר הנהיגה של מועמדים לנהיגה ושל נהגים בישראל, כאשר קיים ספק לגבי יכולתם לנהוג בבטחה. בהקשר של בעיות ראייה, המרב"ד עוסק בהערכת כשירות נהגים שמצבם הבריאותי עלול לפגוע ביכולתם לראות בבירור ולנהוג בבטחה. במקרים של בעיות ראייה, המרב"ד בוחן אם הליקוי הקיים מאפשר נהיגה בטוחה בהתאם לתקנות משרד התחבורה. בעיות כמו ירידה בחדות הראייה, שדה ראייה מצומצם, בעיות ראיית לילה או מחלות עיניים כרוניות יכולות להוות גורם להפניה לבדיקת כושר נהיגה. לאחר הערכת המכון, ייתכן כי יוטלו מגבלות על רישיון הנהיגה (כגון נהיגה רק בשעות היום או עם אמצעי עזר כמו משקפיים), או במקרים חמורים יותר, הרישיון עשוי להישלל זמנית או לצמיתות. המרב"ד פועל בשיתוף עם רופאי עיניים ומומחים אחרים על מנת להבטיח שהחלטות בנוגע לכושר הנהיגה מתקבלות בצורה מקצועית, תוך שמירה על בטיחות הנהג והציבור.

בעיות ראייה הנלקחות בחשבון בתהליך התאמה רפואית לנהיגה

בעיות ראייה מהוות גורם מרכזי בהערכת התאמה רפואית לנהיגה. כשבוחנים את הנושא, יש להתייחס למספר בעיות עיקריות:

  1. חדות ראייה (Visual Acuity)
    חדות הראייה היא פרמטר מרכזי בהערכת הכשירות לנהיגה. עבור רכב פרטי, נדרשת חדות ראייה של לפחות 6/12 בשתי העיניים, או בעין אחת בלבד, עם או בלי תיקון (כגון משקפיים או עדשות מגע). עבור נהגי רכב מקצועי, הדרישות מחמירות יותר.
  2. שדה ראייה (Visual Field)
    שדה הראייה הוא קריטי במיוחד לבטיחות בנהיגה. עבור נהגי רכב פרטי נדרש שדה ראייה אופקי של לפחות 120 מעלות בשתי העיניים, ועבור רכב ציבורי או מקצועי נדרש שדה של לפחות 140 מעלות. אובדן חלקי של שדה הראייה, כמו אובדן הרבע העליון או התחתון, עשוי להוביל למגבלות על הנהיגה. הבדיקה הנדרשת היא בדיקת אסטרמן (Esterman) 120.
  3. ראייה חד-עינית (Monocular Vision)
    נהגים עם ראייה בעין אחת בלבד עלולים לסבול מהקטנת שדה הראייה והיעדר תחושת עומק (תלת-ממדית). עם זאת, המוח יכול להסתגל ולפצות על החסר, ונהגים אלה עדיין יכולים לנהוג בבטחה בטווחי ראייה קרובים.
  4. עיוורון לילה (Night Blindness)
    נהגים הסובלים מעיוורון לילה (קושי בראייה באור נמוך) יכולים להיות מוגבלים לנהיגה רק בשעות היום. לא קיימים מבחנים מיוחדים להערכת בעיה זו במסגרת הדרישות הרפואיות לרישיון נהיגה.
  5. ראייה כפולה (Diplopia)
    במקרים של ראייה כפולה, הנחשבת כמסוכנת לנהיגה, ייתכן כי הנהג יחויב לכסות אחת מעיניו בזמן הנהיגה כדי למנוע כפל ראייה שעלול לפגוע בהתמצאות במרחב.
  6. רגישות ניגודים (Contrast Sensitivity)
    לקות ברגישות לניגודים עלולה לשבש את ביצועי הנהיגה, במיוחד בתנאי תאורה נמוכים או בתנאים קשים, אם כי אין די עדויות מחקריות כדי לקבוע מדדים ברורים להערכת השפעתה.
  7. התאוששות מסנוור (Glare Recovery)
    התאוששות מהירה מסנוור היא גורם חשוב בנהיגה, בעיקר בלילה או מול אורות חזקים. למרות זאת, אין כיום מדדים ישימים לדרישה זו במסגרת הערכת הכשירות הרפואית.
  8. קטרקט (Cataracts)
    נהגים עם קטרקט חווים לעיתים ירידה משמעותית בראייה, במיוחד בלילה. לאחר ניתוח קטרקט, רוב הנהגים מדווחים על שיפור ניכר בראייה, אך חלקם ממשיכים לדווח על קשיים.
  9. רשתית סוכרתית (Diabetic Retinopathy)
    ניתוחים לטיפול ברשתית סוכרתית יכולים למנוע אובדן ראייה, אך עלולים ליצור מגבלות בשדה הראייה, דבר שמשפיע על הבטיחות בנהיגה.
  10. גלאוקומה (Glaucoma)
    גלאוקומה, הגורמת לחסר בשדות הראייה, מהווה סיכון גבוה לשיבוש כושר הנהיגה, במיוחד בשל אובדן הראייה ההיקפית הנלווה למחלה זו.
  11. עיוורון צבעים (Color Blindness)
    אין דרישה מפורשת להמלצה רפואית לגבי עיוורון צבעים, ואין הכרח לבצע מבחן זה במסגרת הערכת הכשירות לנהיגה, כיוון שהתאורה בדרכים כיום מאפשרת נהיגה בטוחה גם לסובלים מעיוורון צבעים.

דרישות רפואיות מנהגים בעלי ליקויי ראייה

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים אחראי על הערכת הכשירות הרפואית לנהיגה, כולל בדיקות להתאמת רישיון לנהגים בעלי בעיות ראייה. התקנים כוללים דרישות חדות ושדה ראייה, עם מגבלות מחמירות יותר עבור נהגי רכב ציבורי לעומת נהגי רכב פרטי. בעיות כמו ראייה כפולה, עיוורון לילה, וחסר עדשה נבדקות בצורה פרטנית, ועלולות להוביל למגבלות כמו נהיגה בשעות היום בלבד או שימוש במשקפיים/עדשות מגע.

הטבלה הבאה מסכמת את הדרישות הרפואיות בהקשר לבעיות ראייה עבור נהגי רכב פרטי ורכב ציבורי.

קריטריוןנהג רכב פרטינהג רכב ציבורי
חדות ראייה (Visual Acuity)6/12 לפחות בשתי העיניים או בעין אחת עם או בלי תיקון (משקפיים/עדשות מגע)6/12 לפחות בכל אחת מהעיניים עם או בלי תיקון (משקפיים/עדשות מגע)
שדה ראייה (Visual Field)שדה ראייה אופקי של לפחות 120 מעלות בשתי העינייםשדה ראייה אופקי של לפחות 140 מעלות בשתי העיניים
ראייה כפולה (Diplopia)ייתכן כיסוי של עין אחת בזמן נהיגהייתכן כיסוי של עין אחת בזמן נהיגה
עיוורון לילה (Night Blindness)הגבלה לנהיגה בשעות היום בלבדהגבלה לנהיגה בשעות היום בלבד
חסר עדשה (Aphakia)דרישות לחדות ושדה ראייה. ייתכן שימוש במשקפיים או עדשות מגעדרישות מחמירות יותר לחדות ושדה ראייה. חובת שימוש במשקפיים או עדשות מגע במידת הצורך
בעיות נוספותהתאמות בהתאם לבעיות כגון קטרקט, גלאוקומה, רגישות לניגודים, התאוששות מסנוור ועודדרישות מחמירות יותר והגבלות בהתאם לבעיות כגון קטרקט, גלאוקומה, רשתית סוכרתית ועוד

ליווי והכוונה מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

ליווי על ידי עורך דין המתמחה בענייני המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) יכול לסייע לנהגים בעלי ליקוי ראייה במספר דרכים חשובות:

  1. הכוונה והכנה לתהליך – המפגש עם המרב"ד עשוי להיות מורכב מבחינה בירוקרטית ורפואית. עורך דין המתמחה בתחום יכול להנחות את הנהג כיצד להיערך לבדיקות ולתהליך ההערכה במרב"ד, לספק הסבר על הקריטריונים שבוחנים את כושר הראייה וכיצד ניתן להציג את המצב הבריאותי בצורה המיטבית.
  2. איסוף והצגת ראיות רפואיות – עורך דין יכול לעזור באיסוף המסמכים הרפואיים הנדרשים, כגון חוות דעת מרופא עיניים מומחה או ראיות רפואיות תומכות אחרות. במקרים בהם ליקוי הראייה ניתן לטיפול (למשל באמצעות ניתוח או עזרי ראייה), עורך הדין יכול להדגיש בפני המרב"ד את הפתרונות הקיימים שיאפשרו נהיגה בטוחה.
  3. ייצוג משפטי בעת ערעור – במידה והמרב"ד ממליץ לשלול או להגביל את רישיון הנהיגה, עורך דין יכול להגיש ערעור על ההחלטה, לייצג את הנהג מול ועדות ערר או בבתי המשפט, ולהילחם על זכותו להמשיך לנהוג בתנאים בטוחים. עורך הדין יוכל לטעון כי ההגבלות שהוטלו אינן נחוצות, או שמצב הראייה של הנהג מאפשר לו לנהוג בתנאים מסוימים (למשל עם משקפיים או בעזרת הגבלות אחרות).
  4. התמודדות עם בירוקרטיה ונהלים – המערכת הבירוקרטית במרב"ד עלולה להיות מורכבת ומעייפת עבור נהג שמנסה להתמודד עם הליך הערכה בריאותית לבד. עורך דין בעל ניסיון מכיר את הנהלים והדרישות, ויכול לזרז את התהליך ולמנוע טעויות שיכולות לגרום לעיכובים או לפסילת רישיון שלא לצורך.
  5. הפחתת חרדה ולחץ – התמודדות עם המרב"ד עשויה להיות מלחיצה עבור נהגים, במיוחד אם מדובר בסיכון לשלילת רישיון הנהיגה. עורך דין יכול לספק ליווי צמוד ותמיכה משפטית, מה שמפחית את הלחץ ומגדיל את הסיכוי לתוצאה חיובית.

באופן כללי, ליווי על ידי עורך דין בתחום זה יכול לשפר משמעותית את סיכויי הנהג להמשיך לנהוג או להקטין את ההגבלות המוטלות עליו, תוך שמירה על זכויותיו בתהליך.

עוד בנושא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים:

התליית רישיון נהיגה

התליית רישיון נהיגה – באילו מקרים ומה עושים?

במאמר זה תמצאו את כל המידע ההכרחי בנושא התליית רישיון נהיגה. מה המשמעות של אמצעי התיקון, מתי ומדוע מתקבלת ההחלטה על התליית רישיון, ואילו גופים רשאים לקבל אותה. בנוסף, כאן תוכלו לקרוא וללמוד על אפשרויות הביטול, הערעור והדחייה של התליית רישיון נהיגה ואת תפקידו ההכרחי של עורך דין תעבורה בהליכים הקשורים.

קרא עוד »
עורך דין שלילת רישיון נהיגה

עורך דין שלילת רישיון נהיגה

כמה קל לאבד את רישיון הנהיגה שלנו? תופתעו לגלות שיש מספר דרכים שיובילו אתכם לתוצאה הזו. אחרי שתקראו עליהן, תוכלו גם להבין כיצד ניתן להימנע ולטפל במקרים שונים של שלילת רישיון או פסילת רישיון (שלילה ופסילה זה אותו דבר) בעזרתו של עורך דין שלילת רישיון מנוסה. במאמר זה נעבור על כלל המידע החשוב בנושא שלילת רישיון נהיגה או פסילת רישיון נהיגה לרבות הגופים שבסמכותם להורות על שלילה, הסיבות שיובילו להחלטה שכזו והדרכים לערער עליה. בנוסף, נעמוד על ההבדלים בין שלילת רישיון של נהג חדש לנהג ותיק, ואת ההבדל בין עתירה מנהלית לערעור מנהלי ועוד.

קרא עוד »
עורך דין המכון הרפואי

עורך דין המכון הרפואי – המרב"ד – הכנה לבדיקות, מבחנים וייעוץ משפטי

עשרות אלפי בדיקות רפואיות לכשירות נהגים מתבצעות בשנה אחת בישראל, תחת חסותו של גוף אחד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בו עומלים רופאים, פסיכיאטרים ומומחים רבים בתחומים שונים כדי להבטיח לנו דרך בטוחה יותר. מטרת העל של המרב"ד, שמהווה למעשה את הזרוע הרפואית של משרד הרישוי, היא להסיר את האיום שמהווים נהגים בעלי כושר נהיגה לקוי מהדרכים. על אף המטרה הנעלה, לא תמיד נדע שאנו עתידים להזדמן לבדיקה או איך נכון יהיה לעבור אותה בהצלחה, ומפגש כזה עשוי להיות מלחיץ ומכשיל. לכן, כל מי שרישיונו יקר לליבו יוכל להרוויח כאן מידע חשוב ושימושי אודות המוסד הזה.

קרא עוד »
ועדת ערר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

ועדת ערר המרב"ד – כיצד לערער על החלטת המכון הרפואי?

נהגים רבים בישראל נאלצים לאבד את רישיונם בעקבות מצבם הרפואי לאחר ביצוע בדיקות כשירות נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) ולאחר שהוחלט שהם לא כשירים לנהיגה באחד מסוגי כלי הרכב השונים המוגדרים בחוק. יחד עם זאת ולמרות החלטת המרב"ד, נהגים אלה רשאים להגיש ערעור על ההחלטה בפני ועדת ערר של המרב"ד, היא גוף המוסמך לשנות או לבטל את החלטת המרב"ד ומאפשר לנהגים לערער על החלטות רפואיות הנוגעות לכשירות הנהיגה שלהם. ולפיכך ועדת הערר חשובה להבטחת שקיפות והוגנות בהחלטות הנוגעות לכשירות נהיגה, ומאפשרת לנהגים להשמיע את קולם ולספק ראיות נוספות התומכות בעמדתם.

קרא עוד »
מכון רפואי אפילפסיה

חולי אפילפסיה ורישיון נהיגה – כך תעברו בהצלחה את בדיקות המרב"ד

חולי אפילפסיה רבים עומדים בפני אתגר מיוחד כאשר הם ניגשים לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). התהליך שמוביל להכרעה האם חולה אפילפסיה יוכל לנהוג בבטחה, וכיצד ניתן להעניק לו רישיון נהיגה או לחדש אותו, דורש הבנה מעמיקה של ההיבטים הרפואיים והמשפטיים המעורבים. המאמר הבא נועד לסייע לחולי אפילפסיה להכיר את התהליך ולעבור אותו בהצלחה, תוך התייחסות לכלים שיכולים לעזור להם במשימה זו.

קרא עוד »
המכון הרפואי דום שינה

אובחנת עם דום נשימה? כך תשמור על רישיון הנהיגה שלך

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הוא הגוף הרפואי המוסמך במדינת ישראל לבחון את כשירותם הרפואית של נהגים, במיוחד במקרים שבהם קיימת סכנה לבטיחות בכבישים כתוצאה מבעיות רפואיות. בין הבעיות הרפואיות שמטפל בהן המרב"ד, הפרעות שינה, ובעיקר דום נשימה חסימתי בשינה (OSA – Obstructive Sleep Apnea), מהוות גורם סיכון מרכזי לנהיגה בטוחה. בעיות שינה משפיעות על הערנות והריכוז של נהגים, וכאשר הן אינן מטופלות כראוי, הן עלולות להוביל לתאונות דרכים חמורות. המאמר ידון בסוגי בעיות השינה והשפעתן על נהיגה, תהליך הטיפול של המרב"ד בנהגים הסובלים מדום נשימה בשינה, והדרישות הרפואיות של המכון למניעת פסילת רישיון נהיגה.

קרא עוד »
אי התאמה אישיותית לנהיגה

אי התאמה אישיותית לנהיגה – כיצד לשנות את ההחלטה?

אי התאמה אישיותית לנהיגה היא מונח רחב המתייחס למצב שבו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים החליט כי אדם אינו מתאים לנהיגה ברכב מבחינה התנהגותית או נפשית. מושג זה עולה לרוב בהקשרים של בדיקות כושר נהיגה, כאשר קיימים סימנים לכך שאדם מסוים עשוי להוות סיכון לעצמו או לאחרים בכביש בשל תכונות אישיות, התנהגות או מצב נפשי.

קרא עוד »
בעיות לב ונהיגה

בעיות לב ונהיגה – זכויותיך וכיצד לשמור על רישיון הנהיגה

נהיגה ברכב דורשת ריכוז, ערנות, שליטה מוטורית ותגובה מהירה. בעיות לב וכלי דם – החל מהפרעות קצב, התקפי לב, ועד אי ספיקת לב – עלולות לשבש את הכושר המנטלי והפיזיולוגי הנדרש לביצוע בטוח של פעולת הנהיגה. אירוע לבבי עלול להתרחש באופן פתאומי, להוביל לאובדן הכרה ואף לגרום לתאונה קטלנית. מחקרים מראים כי כ-15% מהתאונות שנגרמו על רקע רפואי קשורות לעלפון לבבי או לאירוע איסכמי ולכן משרד הבריאות קושר בין בעיות לב ונהיגה. בהתאם לכך, משרד הבריאות והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) מגדירים שורה של קריטריונים רפואיים אשר מטרתם לוודא שנוהג הסובל מבעיה לבבית אינו מסכן את עצמו ואת הציבור.

קרא עוד »
שלילת רישיון מסיבה נפשית

שלילת רישיון נהיגה מסיבה נפשית – מה המשמעות ואיך מתמודדים?

שלילת רישיון נהיגה על רקע נפשי הפכה בשנים האחרונות לסוגיה שכיחה ומורכבת יותר ויותר. נהגים הסובלים ממחלות נפשיות או מקבלים טיפול פסיכיאטרי עלולים למצוא את עצמם לפתע מול החלטה של רשות הרישוי או המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – לשלול את רישיון הנהיגה שלהם. מאמר זה עוסק במקרים בהם מתבצעת שלילת רישיון נהיגה מסיבה נפשית, מה המשמעות של ההליך, מה צפוי לנהגים המזומנים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מהם התנאים להשבת הרישיון – ואיך עורך דין בתחום יכול לסייע.

קרא עוד »
בעיות מערכת עצבים מרבד

נהיגה לאחר בעיות במערכת העצבים – כך תתכוננו למרב"ד

מערכת העצבים אחראית על תפקודים חיוניים לנהיגה – החל משליטה בתנועות שרירים, דרך שמירה על ערנות ועד עיבוד מידע מהסביבה. מחלות נוירולוגיות כמו שבץ מוחי (CVA), אפילפסיה, טרשת נפוצה (MS), פרקינסון, מחלות עצב-שריר ודמנציה עלולות לפגוע בכישורי הנהיגה ולגרום לסיכון ממשי בכביש.
למשל, התקפי כפיון (אפילפסיה) עלולים לגרום לאובדן הכרה רגעי בזמן נהיגה; חולי פרקינסון עשויים לסבול מרעידות וחולשת שרירים שמקשות על שליטה בהגה ובדוושות; ואילו חולי טרשת נפוצה עלולים לחוות פגיעה בקואורדינציה, ראייה וזיכרון.
בכל אחד מהמקרים, משרד הבריאות מחייב הערכה רפואית ייעודית כדי לוודא שהנהג מסוגל לנהוג בצורה בטוחה.

קרא עוד »