מתמודדים מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

במאמר זה תמצאו את כל המידע ההכרחי בנושא התליית רישיון נהיגה. מה המשמעות של אמצעי התיקון, מתי ומדוע מתקבלת ההחלטה על התליית רישיון, ואילו גופים רשאים לקבל אותה. בנוסף, כאן תוכלו לקרוא וללמוד על אפשרויות הביטול, הערעור והדחייה של התליית רישיון נהיגה ואת תפקידו ההכרחי של עורך דין תעבורה בהליכים הקשורים.

כמה קל לאבד את רישיון הנהיגה שלנו? תופתעו לגלות שיש מספר דרכים שיובילו אתכם לתוצאה הזו. אחרי שתקראו עליהן, תוכלו גם להבין כיצד ניתן להימנע ולטפל במקרים שונים של שלילת רישיון או פסילת רישיון (שלילה ופסילה זה אותו דבר) בעזרתו של עורך דין שלילת רישיון מנוסה. במאמר זה נעבור על כלל המידע החשוב בנושא שלילת רישיון נהיגה או פסילת רישיון נהיגה לרבות הגופים שבסמכותם להורות על שלילה, הסיבות שיובילו להחלטה שכזו והדרכים לערער עליה. בנוסף, נעמוד על ההבדלים בין שלילת רישיון של נהג חדש לנהג ותיק, ואת ההבדל בין עתירה מנהלית לערעור מנהלי ועוד.

עשרות אלפי בדיקות רפואיות לכשירות נהגים מתבצעות בשנה אחת בישראל, תחת חסותו של גוף אחד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בו עומלים רופאים, פסיכיאטרים ומומחים רבים בתחומים שונים כדי להבטיח לנו דרך בטוחה יותר. מטרת העל של המרב"ד, שמהווה למעשה את הזרוע הרפואית של משרד הרישוי, היא להסיר את האיום שמהווים נהגים בעלי כושר נהיגה לקוי מהדרכים. על אף המטרה הנעלה, לא תמיד נדע שאנו עתידים להזדמן לבדיקה או איך נכון יהיה לעבור אותה בהצלחה, ומפגש כזה עשוי להיות מלחיץ ומכשיל. לכן, כל מי שרישיונו יקר לליבו יוכל להרוויח כאן מידע חשוב ושימושי אודות המוסד הזה.

נהגים רבים בישראל נאלצים לאבד את רישיונם בעקבות מצבם הרפואי לאחר ביצוע בדיקות כשירות נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) ולאחר שהוחלט שהם לא כשירים לנהיגה באחד מסוגי כלי הרכב השונים המוגדרים בחוק. יחד עם זאת ולמרות החלטת המרב"ד, נהגים אלה רשאים להגיש ערעור על ההחלטה בפני ועדת ערר של המרב"ד, היא גוף המוסמך לשנות או לבטל את החלטת המרב"ד ומאפשר לנהגים לערער על החלטות רפואיות הנוגעות לכשירות הנהיגה שלהם. ולפיכך ועדת הערר חשובה להבטחת שקיפות והוגנות בהחלטות הנוגעות לכשירות נהיגה, ומאפשרת לנהגים להשמיע את קולם ולספק ראיות נוספות התומכות בעמדתם.

חולי אפילפסיה רבים עומדים בפני אתגר מיוחד כאשר הם ניגשים לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). התהליך שמוביל להכרעה האם חולה אפילפסיה יוכל לנהוג בבטחה, וכיצד ניתן להעניק לו רישיון נהיגה או לחדש אותו, דורש הבנה מעמיקה של ההיבטים הרפואיים והמשפטיים המעורבים. המאמר הבא נועד לסייע לחולי אפילפסיה להכיר את התהליך ולעבור אותו בהצלחה, תוך התייחסות לכלים שיכולים לעזור להם במשימה זו.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הוא גוף הממונה על בדיקת כושר הנהיגה של מועמדים לנהיגה ושל נהגים בישראל, כאשר קיים ספק לגבי יכולתם לנהוג בבטחה. בהקשר של בעיות ראייה, המרב"ד עוסק בהערכת כשירות נהגים שמצבם הבריאותי עלול לפגוע ביכולתם לראות בבירור ולנהוג בבטחה. במקרים של בעיות ראייה, המרב"ד בוחן אם הליקוי הקיים מאפשר נהיגה בטוחה בהתאם לתקנות משרד התחבורה. בעיות כמו ירידה בחדות הראייה, שדה ראייה מצומצם, בעיות ראיית לילה או מחלות עיניים כרוניות יכולות להוות גורם להפניה לבדיקת כושר נהיגה. לאחר הערכת המכון, ייתכן כי יוטלו מגבלות על רישיון הנהיגה (כגון נהיגה רק בשעות היום או עם אמצעי עזר כמו משקפיים), או במקרים חמורים יותר, הרישיון עשוי להישלל זמנית או לצמיתות. המרב"ד פועל בשיתוף עם רופאי עיניים ומומחים אחרים על מנת להבטיח שהחלטות בנוגע לכושר הנהיגה מתקבלות בצורה מקצועית, תוך שמירה על בטיחות הנהג והציבור.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הוא הגוף הרפואי המוסמך במדינת ישראל לבחון את כשירותם הרפואית של נהגים, במיוחד במקרים שבהם קיימת סכנה לבטיחות בכבישים כתוצאה מבעיות רפואיות. בין הבעיות הרפואיות שמטפל בהן המרב"ד, הפרעות שינה, ובעיקר דום נשימה חסימתי בשינה (OSA – Obstructive Sleep Apnea), מהוות גורם סיכון מרכזי לנהיגה בטוחה. בעיות שינה משפיעות על הערנות והריכוז של נהגים, וכאשר הן אינן מטופלות כראוי, הן עלולות להוביל לתאונות דרכים חמורות. המאמר ידון בסוגי בעיות השינה והשפעתן על נהיגה, תהליך הטיפול של המרב"ד בנהגים הסובלים מדום נשימה בשינה, והדרישות הרפואיות של המכון למניעת פסילת רישיון נהיגה.

אי התאמה אישיותית לנהיגה היא מונח רחב המתייחס למצב שבו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים החליט כי אדם אינו מתאים לנהיגה ברכב מבחינה התנהגותית או נפשית. מושג זה עולה לרוב בהקשרים של בדיקות כושר נהיגה, כאשר קיימים סימנים לכך שאדם מסוים עשוי להוות סיכון לעצמו או לאחרים בכביש בשל תכונות אישיות, התנהגות או מצב נפשי.

נהיגה ברכב דורשת ריכוז, ערנות, שליטה מוטורית ותגובה מהירה. בעיות לב וכלי דם – החל מהפרעות קצב, התקפי לב, ועד אי ספיקת לב – עלולות לשבש את הכושר המנטלי והפיזיולוגי הנדרש לביצוע בטוח של פעולת הנהיגה. אירוע לבבי עלול להתרחש באופן פתאומי, להוביל לאובדן הכרה ואף לגרום לתאונה קטלנית. מחקרים מראים כי כ-15% מהתאונות שנגרמו על רקע רפואי קשורות לעלפון לבבי או לאירוע איסכמי ולכן משרד הבריאות קושר בין בעיות לב ונהיגה. בהתאם לכך, משרד הבריאות והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) מגדירים שורה של קריטריונים רפואיים אשר מטרתם לוודא שנוהג הסובל מבעיה לבבית אינו מסכן את עצמו ואת הציבור.

שלילת רישיון נהיגה על רקע נפשי הפכה בשנים האחרונות לסוגיה שכיחה ומורכבת יותר ויותר. נהגים הסובלים ממחלות נפשיות או מקבלים טיפול פסיכיאטרי עלולים למצוא את עצמם לפתע מול החלטה של רשות הרישוי או המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – לשלול את רישיון הנהיגה שלהם. מאמר זה עוסק במקרים בהם מתבצעת שלילת רישיון נהיגה מסיבה נפשית, מה המשמעות של ההליך, מה צפוי לנהגים המזומנים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מהם התנאים להשבת הרישיון – ואיך עורך דין בתחום יכול לסייע.

מערכת העצבים אחראית על תפקודים חיוניים לנהיגה – החל משליטה בתנועות שרירים, דרך שמירה על ערנות ועד עיבוד מידע מהסביבה. מחלות נוירולוגיות כמו שבץ מוחי (CVA), אפילפסיה, טרשת נפוצה (MS), פרקינסון, מחלות עצב-שריר ודמנציה עלולות לפגוע בכישורי הנהיגה ולגרום לסיכון ממשי בכביש.
למשל, התקפי כפיון (אפילפסיה) עלולים לגרום לאובדן הכרה רגעי בזמן נהיגה; חולי פרקינסון עשויים לסבול מרעידות וחולשת שרירים שמקשות על שליטה בהגה ובדוושות; ואילו חולי טרשת נפוצה עלולים לחוות פגיעה בקואורדינציה, ראייה וזיכרון.
בכל אחד מהמקרים, משרד הבריאות מחייב הערכה רפואית ייעודית כדי לוודא שהנהג מסוגל לנהוג בצורה בטוחה.