לייעוץ חייגו עכשיו

עורך דין מכון רפואי – המרב”ד – ייעוץ והכוונה – עו”ד עדי תפוחי רידלמן

עשרות אלפי בדיקות רפואיות לכשירות נהגים מתבצעות בשנה אחת בישראל, תחת חסותו של גוף אחד - המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בו עומלים רופאים, פסיכיאטרים ומומחים רבים בתחומים שונים כדי להבטיח לנו דרך בטוחה יותר. מטרת העל של המרב"ד, שמהווה למעשה את הזרוע הרפואית של משרד הרישוי, היא להסיר את האיום שמהווים נהגים בעלי כושר נהיגה לקוי מהדרכים. על אף המטרה הנעלה, לא תמיד נדע שאנו עתידים להזדמן לבדיקה או איך נכון יהיה לעבור אותה בהצלחה, ומפגש כזה עשוי להיות מלחיץ ומכשיל. לכן, כל מי שרישיונו יקר לליבו יוכל להרוויח כאן מידע חשוב ושימושי אודות המוסד הזה.

תפקידו של עורך דין המכון הרפואי

בכל התמודדות מול הרשויות מומלץ להיעזר או לפחות להתייעץ עם איש מקצוע מנוסה, אך הדבר מקבל משנה תוקף במקרים בהם נהג מוכרח להתמודד מול המרב”ד ואחריו – מול משרד הרישוי. למרות שמדובר בהליך רפואי לחלוטין, בכל שלב שלו, החל מהזימון לבדיקה ועד למקרים המסתיימים בהגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, סיועו של עורך דין לענייני תעבורה הוא קריטי. גם אם נהג אינו סובר כי ישנה סיבה בגינה יחליטו לשלול את רישיונו, הייעוץ המקדים של עורך דין תעבורה יכול להכין אותו למקרים בלתי צפויים שבסופם הוא יאבד את רישיונו. לפניכם סקירה קצרה של שלבי התהליך המדגימה מדוע נחוצה עזרתו של עורך דין תעבורה:

הכנה ליום הבדיקות – הכנה יסודית ומתאימה טרם ההגעה ליום הבדיקות במרב”ד, ידועה כאחד המאמצים העיקריים המגנים על נהגים מטעויות קריטיות שעלולות לעלות להם ברישיון הנהיגה. לקראת יום הבדיקות, עורך הדין יוכל להסביר לנהג באילו אנשי מקצוע הוא עומד להיפגש וכיצד נכון לגשת אליהם (למשל – איך מומלץ להתמודד עם פסיכולוגים הנוטים להכשיל נהגים). כמו כן, אילו בדיקות הוא עומד לעבור ומה בעצם מחפשים הבודקים, אילו מסמכים רפואיים חשוב להוציא, כולל כאלו שלא מפורטים בזימון עצמו, ומהן הזכויות של הנהג במסגרת יום הבדיקות לכל אורכו. הבנה של כל אלו ישפרו באופן משמעותי את הסיכויים של כל נהג לצאת מיום הבדיקות עם תוצאות חיוביות שכמובן יתבטאו בחוות דעת חיובית.

התמודדות עם המכון הרפואי – ההתנהלות מול המכון הרפואי היא קשה ועלולה להיות מסורבלת מאוד, במיוחד אם זומנתם לסדרה ארוכה של בדיקות. התנהלות לא נכונה או לא הוגנת של צוות המכון לא צריכה לעלות לכם ברישיון שלכם! נהגים רבים חוו עוול כשנכשלו בבדיקה רק כי לא הבינו מה נדרש מהם באותו רגע או אפילו רק כי לא דברו היטב את השפה.

ועדת ערר – תפקידו המרכזי של עורך הדין בועידת הערר הוא לייצג את הנהג מול חברי הועדה. הטיעונים שהוא ייבחר ודרך הצגתם עשויים להיות מה שיציל את רישיון הנהיגה שלכם ובכל מקרה, הסיכויים שלכם לשנות את החלטת משרד הרישוי יעלו אם בועדה יבחינו שאינכם מבזבזים את זמנם לשווא. נוסף על כך, עורך דין תעבורה מנוסה יוכל להפנות אתכם למומחים מהימנים כדי לקבל חוות דעת מקצועית שתוכיח כי הסיבה לשלילת הרישיון שלכם אינה מחזיקה מים.

זירוז הליכים – קבועי הזמנים על פיהם עובד המכון הרפואי לבטיחות בדרכים עשויים להיות ארוכים ומתישים, אך מעבר לכך – גם להותיר אתכם ללא רישיון לתקופה ממושכת ולשווא. בכוחו של עורך דין תעבורה לזרז את הטיפול בעניינכם כדי שהפגיעה בשגרת החיים שלכם תהיה כמה שיותר צרת היקף.

לעיתים נהוג לחשוב שאם הבעיה אינה מגבילה את הסובל ממנה, הרופא המאבחן או המרכז שמטפל בו לא יעשו ממנה עניין. עם זאת, כדאי לדעת שעל רופאים, מרפאות ובתי החולים בארץ מוטלת חובת הדיווח על כל חשש כזה או אחר מבעיה המסכנת את כושר הנהיגה שלנו, גם אם הדבר אינו מוכח לחלוטין. כך נוצר מצב המאתגר ואף ניתן לומר “מעניש” את מי מאיתנו שסובלים מבעיה כזו או אחרת.
אם אתם סובלים מבעיה רפואית כלשהי, אינכם צריכים לשאת בעונשים נוספים כמו סכנה לאובדן הרישיון שלכם. כך לדוגמה, לא כל מי שהשתחרר מהצבא על רקע נפשי יהיה בהכרח נהג מסוכן לציבור, למרות שכך הבירוקרטיה רואה זאת כדי לדייק ככל הניתן באכיפה.
מכאן שגם אם אינכם צופים שיזמנו אתכם לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, יש סיבה טובה להכיר את הנושא ולהיות בקשר עם עורך דין המכון הרפואי במידת הצורך.

מה תפקידו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

המרב”ד, הידוע בכינויו ‘מכון הארבעה’ למרות שכבר אינו נמצא ברחוב ‘הארבעה’, בעל מספר תפקידים חשובים מאוד כאשר כולם נועדו למטב את הבטיחות של כל עוברי הדרך. התפקיד המרכזי של המכון הוא הפיקוח על הכשירות הרפואית של אזרחי ישראל המבקשים לנהוג ברכב מכל סוג.
הוא עושה את זה באמצעים שונים לרבות בדיקות כשירות רפואיות לנהיגה, דיווח על נהגים במצב רפואי המשפיע על נהיגתם, ואמצעים נוספים בהם נעסוק בהמשך המאמר.
הסמכות של המכון הרפואי תקפה על כולם הן לפני קבלת הרישיון והן אחרי כן. כלומר, הוא יכול להביא למניעה מראש של קבלת רישיון, או לשלילה של אחד קיים.
עקרון הפעולה של המרב”ד הוא פשוט: ככל שתהיה הקפדה יותר הדוקה על כשירות הנהגים, כך הבטיחות בדרכים תהיה משמעותית יותר, וע”י הסרתם של נהגים מסוכנים מהכביש, המרב”ד מצמצם את מספר תאונות הדרכים המתרחשות – אחד מגורמי המוות השכיחים בישראל.

את מי מזמנים לבדיקות במרב"ד?

הדבר הראשון שחשוב לדעת בעניין הזימון לבדיקה, הוא שהמרב”ד לא מזמן בעצמו את הנהגים, אלא פועל עפ”י הפניות. גורמים שונים (הנקראים גם גורמים מדווחים) יכולים לדווח למרב”ד על נהג מסוכן או נהג בעל פוטנציאל סכנה לציבור, מה שיוביל לשליחת זימון לבדיקות. הגורמים האלו יכולים להיות הביטוח הלאומי, בתי משפט, צה”ל ועוד.

אם נרצה לפרט, ניתן לקבוע כי ישנן קטגוריות מוגדרות של נהגים שיזומנו לבדיקה במרב”ד:
1. מבקשי רישיון נהיגה ציבורי, רכב גורר תומך או משא כבד.
2. נהגים חדשים שהורשעו בעבירות של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סמים.
3. נהגים הסובלים ממצב בריאותי העשוי להשפיע על כושר הנהיגה שלהם – המידע יכול להגיע ממגוון גורמים רפואיים וממשלתיים ללא ידיעתו של הנהג
4. נהגים שצברו 72 נקודות תעבורה ומעלה.
5. נהגים מבוגרים שנדרשים לבדיקת כשירות על רקע גיל.
6. נהגים הסובלים מבעיה נפשית, אושפזו בבי”ח פסיכיאטרי או כאלו שהשתחררו מהצבא על רקע נפשי.
7. נהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים קטלנית.

מה כולל התהליך במכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

תהליך הבדיקה משתנה מאדם אחד לאחר, בהתאמה לדיווח שקיבל המכון אודותיו. למשל, נהג שמופנה על רקע נפשי, יצטרך לעבור בדיקה מול רופא פסיכיאטר, בעוד שנהג שמופנה על רקע פלילי של שימוש בסמים ואלכוהול, יצטרך לעבור בדיקת נרקולוג (מומחה להתמכרויות) ובדיקות שתן. במקרים מסוימים, ייתכן שהנהג המזומן יתבקש להגיע מראש עם טפסים מסוימים, וגם כאן – אלו משתנים ממקרה למקרה.

בתום ביצוע כלל הבדיקות וקבלת כל הרשמים של המומחים, יוציא המכון חוות דעת כוללת על כושר הנהיגה של הנבדק, ויעביר אותה למשרד הרישוי, כשלצידה המלצה בגין רישיונו. לנהג יש הזכות לקבל את מלוא הנימוקים להחלטתו של משרד הרישוי, וכל שעליו לעשות הוא לבקש זאת מהמרב”ד (עפ”י תקנה 195 לתקנות העבורה).

תהליך זה, האורך כמספר שבועות, עשוי להיגמר בהחלטה על שלילת רישיונו של הנהג, וזה יוביל אותו להליך טיעון טענות שלאחריו ככל הנראה יילקח ממנו רישיונו. בשלב זה יכול הנהג לבחור להגיש ערעור על ההחלטה, או להמתין שנה כדי להתחיל את הליך הבדיקה מההתחלה, בתקווה שיגיע לתוצאות טובות יותר.

סוגי הבדיקות שנערכות במרב"ד

בדיקת כשירות רפואית לנהיגה אמנם נשמעת כבדיקה בודדת אך זהו רצף שלם של בדיקות מסוגים שונים. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בודק את הנהג הן בבדיקות כוללניות והן בבדיקות ספציפיות בהתאם למידע שדווח עליו. בדיקות כוללניות יכולות לכלול רישום עבירות פליליות ועבירות תעבורה שביצע הנהג, רישום רפואי, ובדיקות פיזיות שונות. בדיקות נפוצות נוספות יהיו בדיקות פסיכיאטריות, פסיכולוגיות ומבחנים שונים. כעת נרחיב מעט על סוגי הבדיקות:

בדיקה כללית ע”י רופא – במסגרתה לרוב יעבור הרופא על המסמכים שהביא עימו הנהג.
בדיקה פסיכולוגית – כוללת מגוון בחינות כמו מבחני מחשב, מבחני ערנות בסימולטור, מבחני קואורדינציה, מבחני אישיות ובדיקות זמן תגובה.
בדיקה פסיכיאטרית – בחינת נטייתו של אדם להתנהגות אימפולסיבית או א-נורמטיבית אחרת, בדרך כלל זה יתבצע במסגרת של שיחה אבחון קצרה עם פסיכיאטר מטעם המכון.
בדיקה פיזית – בוחנת את יכולתו של הנהג לבצע את הפעולות ההכרחיות לנהיגה, בדיקות שמיעה, ראייה, בדיקה נוירולוגית ובדיקות לב.
בדיקה נרקולוגית – שיחת אבחון עם מומחה להתמכרויות.

חשוב לזכור שלמרות השוני בהרכב יום הבדיקות בין אדם לאדם, המטרה שלהן נותרת זהה והיא להגן על עוברי הדרך מפני נהגים העשויים לסכן את הציבור.

מה עלות הבדיקות האלו?

למרות שזה נשמע מעט לא הוגן, הבדיקות אליהן יזומן הנהג כרוכות בתשלום אגרה שיהיה עליו לבצע באחת מהדרכים הבאות: דרך האינטרנט, בעמדת התשלום של המכון הרפואי או באמצעות בנק הדואר. בדיקות שונות כוללות אגרות שונות וניתן לקבל את מלוא הפירוט אודותיהן במוקד הטלפוני של המרב”ד בטלפון 08-6241010 או דרך עיון בתקנה 195 ב’. ההיגיון שעומד מאחורי תשלום על בדיקות שלא אנחנו ביקשנו הוא למעשה מעין היטל ציבורי שכל אחד בתורו נושא בו כדי להבטיח סביבה בטוחה יותר לכולם.

2 טיפים חשובים מניסיון לקראת יום בדיקות במרב"ד

יום ארוך לפניכם – אחד הדברים החשובים שכדאי לזכור לקראת יום הבדיקות הוא שזה יום מאוד ארוך ועלול להיות גם מייגע. ישנם נהגים שיכולים להעביר שעות ארוכות במכון כשהם נודדים בין בדיקה לבדיקה שתקבע את זכותם לשמור על רישיון הנהיגה שלהם. לכן, מומלץ להיות ערים לסוגי הבדיקות אליהם אתם מזומנים, ולהצטייד עם מזון ושתייה למשך יום שלם. זכרו – ניתן ואף מומלץ לקחת הפסקות בין הבדיקות, ולא ניתן לאסור עליכם לעשות זאת.
סדרו עניינים מראש – רגע לפני שאתם יוצאים מהבית, ודאו שאתם מנווטים אל המכון אליו שובצתם ליום הבדיקות. מרב”ד יש רק אחד, אבל ישנם סניפים שונים ברחבי הארץ.

דבר נוסף שיסייע לכם להעביר את יום הבדיקות בצורה טובה יותר היא תשלום האגרה מראש, כך שתוכלו מיד להציג אישור תשלום ולחסוך זמנים ארוכים של המתנה. בנוסף, ודאו שאתם מביאים עמכם את כלל המסמכים שנדרשתם להביא (אלו יפורטו בזימון) כדי להימנע ממצב שבו תיאלצו להגיע בשנית להשלמות.

מתי נערך שימוע במשרד הרישוי?

כאמור, עם גיבוש חוות הדעת של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, זו מועברת אל משרד הרישוי כאשר במרבית המקרים, הוא ייבחר להישמע להמלצת המכון. כך קורה שעבור רוב הנהגים שמוחלט על שלילת רישיונם, השימוע שנערך לאחר מכן במשרד הרישוי הינו הליך פורמלי ותו לא. לרוב הרישיון יישלל מהנהג למשך שנה אחת, אם כי ישנם מקרים בהם רשאי משרד הרישוי להטיל שלילה ארוכה יותר.

באילו מקרים המרב"ד יכול לשלול לי את הרישיון?

בקביעת המלצתו מתייחס המכון הרפואי לבטיחות בדרכים למספר קריטריונים המבססים את הצורך בשלילת רישיונו של נהג. הקריטריונים הללו הם תוצאות הבדיקות שנערכו במכון, דיווחים של מיני מומחים והעבר הפלילי והתעבורתי של הנהג. במרבי המקרים, מצבים בריאותיים המונעים מנהג לשמור על כושר נהיגה תקין יהיו הסיבה להחלטת על שלילה. מצבים אלו מגוונים ורלוונטיים לכל מערכות הגוף, למשל: בעיות בראייה, אפילפסיה, סכרת, הפרעות שינה, טרשת נפוצה, סחרחורות, בעיות נפשיות ועוד. שלילת רישיון על רקע נפשי יכולה להיקרא לפעמים גם אי התאמה אישיותית.

סיבה נוספת ופחות נפוצה בגינה יכול המרב”ד להמליץ על שלילת רישיון, היא אם עולה חשד שהנהג קיבל את רישיונו בדרך שאינה חוקית. במקרה כזה יהיה עליו לבצע מבחנים חוזרים.

תפקידים נוספים של המרב"ד

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מחזיק בעוד מספר תפקידי מפתח המשרתים את מטרתו הגדולה. בין אלו תוכלו למצוא ייעוץ, הסברה, הכשרה והתאמה. נרחיב מעט על כל משימה כזו:

  • פעילות הסברתית – המרב”ד מחויב להעלאת המודעות לבטיחות בדרכים והוא עושה זאת בעזרת אמצעי מדיה ואירועים שונים כמו הפצת חומרי הסברה, השתתפות בקמפיינים ציבוריים, יוזם אירועים לקהל הרחב ולחברות ומתן שירותי הרצאות בנושא לגורמים שונים.
  • ייעוץ מקצועי – ישנם גורמים מקצועיים המקבלים מהמרב”ד שירות ייעוץ מקצועי.
  • הכשרת סגל רפואי – המרב”ד פועל באופן שוטף על מנת להכשיר את סגל העובדים שלו על כל רבדיו (פסיכולוגים, רופאים ויועצים), כדי להעלות את רמת המקצועיות של המוסד כולו ולהבטיח אכיפה טובה יותר והצלחה גדולה יותר במשימותיו.
  • התאמת אביזרי נהיגה ורכבים לבעלי מוגבלויות – שירות זה (שיש לציין שהינו פטור מאגרה) נועד לסייע לבעלי מוגבלויות לקבל תנאים מתאימים לנהיגה בטוחה, הן עבורם והן עבור הסביבה כולה. ישנם בעלי מוגבלויות הזקוקים לרכב מיוחד או לאביזרי נהיגה מיוחדים שלא נמצאים בכל רכב, ואת אלו הוא יכול לקבל דרך ועדה להתאמת רכב ואביזרי נהיגה. נהגים כאלו בדרך כלל יופנו לבדיקה של המרב”ד מטעם המוסד לביטוח לאומי ובפרט – מחלקת ניידות. בכל שינוי במצבו של הנהג בעל המוגבלות, הוא נדרש לעדכן את מחלקת הניידות כדי שיפנו אותו למענה המתאים עבורו. כלומר, נהג אינו יוזם בעצמו בדיקה במכון הרפואי.

כיצד ניתן להחזיר רישיון שנשלל ע"י המרב"ד?

במקרים בהם נשלל רישיונו של נהג לשנה אחת ע”י משרד הרישוי, החזרת הרישיון בתום השנה הזו תיעשה אך ורק ביוזמתו של הנהג. עליו יהיה להגש בקשה למשרד הרישוי ולגשת לבדיקה חוזרת במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. פסילת רישיון לא פעם מתרחשת על רקע או באופן שאינו צודק והוגן כלפי הנהג. אין זה נכון רק לשלילת רישיון בעקבות המלצת המרב”ד, אך במאמר זה נדון במקרים אלו וכיצד ניתן להתמודד עימם.

אם נהג אינו מקבל את החלטת משרד הרישוי לשלילת רישיונו ומאמין כי חלה טעות שהוא יכול להסדיר, הוא יכול להגיש ערר בתוך 30 ימים מרגע קבלת ההחלטה של משרד הרישוי. הגשת ערר מבוצעת מול המכון הרפואי בבית החולים ‘שיבא’ ברמת גן. שימו לב – גם נהגים שביקשו להוציא רישיון בפעם הראשונה וסורבו, יכולים לפנות אל ועדת ערר כדי לנסות לשנות את ההחלטה. כדאי לדעת שהגשת ערר כרוכה בתשלום אגרה יחסית גבוהה (המחיר עשוי להתעדכן משנה לשנה), שמתבצע באופן הדומה לתשלום אגרה על הבדיקות במרב”ד – תשלום מקוון/דרך בנק הדואר/בעמדות התשלום במכון. הערר יקבל את התייחסות הועדה רק בתנאי שיצורף אליו אישור התשלום הנ”ל, וכאשר יישלח באמצעות אחד מהבאים:

  1. מייל הועדה – fax-infoma@moh.gov.il,
  2. מספר פקס 03-5661945
  3. באמצעות הדואר לכתובת ועדת ערר לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה: בית חולים שיבא, תל השומר, לידי ועדת ערר, ביתן 17, מיקוד 5265601.

 

בפנייה עצמה מומלץ ואף קריטי שיתייחס הנהג המבקש לסיבות בגינן הוא סובר כי המרב”ד טעה בהמלצתו, ויוטב אם יוסיף על כך חוות דעת מקצועית שתסתור את הממצאים שהציג המכון למשרד הרישוי, או לפחות את מידת חומרתם.

כיצד עובדת ועידת הערר?

ועדה זו כאמור פועלת כמעין מנגנון בקרה על החלטות משרד הרישוי בנושאים רפואיים, ומטרתה למנוע מחדלים שיעלו לנהגים כשירים ברישיונם היקר. הועדה מונה 3 רופאים ו-2 חברי ועדה, והיא אינה מעמידה את הנהג שהגיש ערר בפני מבדקים אלא רק בפני שיחה עם חבריה.
בשונה מהמכון הרפואי, שקבועי הזמנים שלו עשויים להיות ארוכים, הועדה תיתן את תשובתה לערר שהוגש בתוך 7 ימים מהתאריך בו נערכה השיחה עם הנהג, ואף ייתכנו מקרים בהם התשובה תהיה מיידית ותינתן בסופה של השיחה הנ”ל.
הבדל נוסף בין ועדת ערר למכון הרפואי היא בהיקף סמכויותיה, ולעומתו היא יכולה להחליט על מגבלות אחרות ממנו כמו זמני נהיגה ספציפיים (רק בשעות היום ולא בלילה למשל), או אזורים גיאוגרפיים מותרים לנהיגה (למשל אזור המגורים של הנהג בלבד).

בדומה לתהליכי ערעור בבתי המשפט, גם כאן ניתנת עוד הזדמנות לנהג להגן על רישיונו, אפילו אם ועדת הערר קבעה שעליו להישלל. את הערעור הבא יגיש הנהג לבית המשפט המחוזי, ומוטב שייעזר בעורך דין תעבורה, שיוכל כפי שמיד נסביר, לעשות את ההבדל בין שלילה לשמירה על הרישיון.

דרכי יצירת קשר וזמני מענה של המרב"ד

כפי שהוצג בהחלה, המרב”ד הוא מוסד הפועל לאורך השנה בהספקים עצומים (עשרות אלפי בדיקות), עובדה שבהחלט יכולה להסביר את זמני ההמתנה הארוכים שנהגים עשויים להמתין עד קבלת מענה הולם. מדובר כמובן גם על זמני ההמתנה לבדיקות וגם ההמתנה לקבלת חוות הדעת וההמלצה למשרד הרישוי. כמובן שזמנים אלו מושפעים גם מכוח אדם מצומצם יחסית שמחזיק המרב”ד וכן מאילוצי לוח השנה. כך יוצא שאלו הם בערך הזמנים שניתן לצפות להם:

  • להקמת תיק ותחילת טיפול, תיאלצו לחכות עד 140 ימי עבודה.
  • לקבלת המלצה המבוססת על עיון בדוקמנטציה בלבד, תמתינו כ-60 ואף עד 90 ימי עבודה (ואלו נספרים מיום תחילת הטיפול), כך גם קבלת זימון לבדיקה במכון. משם ועד לקבלת ההמלצה אחרי בדיקה במכון, תמתינו כ-90 ימי עבודה (מיום תחילת הטיפול בתיק).
  • בעלי מוגבלויות הזקוקים לעזרתו של המרב”ד בענייני התאמת רכב ואביזרי נהיגה יחכו כחודשיים לזימון מיום הגשת הבקשה לביטוח הלאומי, ועוד כ-20 ימי עבודה נוספים מסיום הועדה ועד קבלת ההמלצה.

 

לעורכי דין מתקיים יום מענה מיוחד במהלך השבוע והדבר מאפשר להאיץ את תהליך הטיפול מול המרב”ד.

שאלות ותשובות בנושא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

ישנו מכלול של סיבות התנהגותיות, נפשיות או קוגניטיביות העלולות לגרום לנהג להיות בעל כושר נהיגה לקוי. כלומר, משהו באישיות של הנהג עשוי לסכן אותו או את הסביבה שלו עת שהוא נוהג. את האבחנה הזו יכול לרשום פסיכולוג או פסיכיאטר ביום הבדיקות, אך יש לציין שבמקרים כאלו נהגים רבים מצליחים לערער על ההחלטה בעזרת חוות דעת סותרות מגורמים מקצועיים אחרים.

ישנם סימפטומים של מחלת הסכרת שעלולים להביא נהג למצב שבו הוא אינו כשיר לנהוג. כך למשל, מצבי היפוגליקמיה (תת-סוכר) הם מצבים מסוכנים בהם הנהג עלול לאבד שליטה על הרכב. ככל שיש יותר מגבלות בעקבות המחלה, כך יעלו הסיכויים שרישיונו של הנהג יישלל, אך במקרים רבים ניתן להשיג היתר נהיגה תחת מגבלות מוסימות כפי שציינו בסעיף שדן בועדת הערר. כדי לקבל החלטה גמישה כזו, הועדה תדון במורכבות הערכים הגליקמיים של החולה, הטיפול שלו הוא זקוק ובתכיפות אירועים היפוגליקמיים.

למען הסר ספק – אין סיבה טובה שבגינה נהג יכול לא להגיע ליום הבדיקות אליו זומן במרב”ד. ניתן כמובן לנסות ולהזיז את התאריך ע”י פנייה מראש למכון, אך אם לא נעשה כך, מעטים המקרים שבהם העניין יתקבל. כאשר נהג לא מגיע לבדיקת הכשירות הרפואית שלו במרב”ד, הוא למעשה נותן בידיו את הכוח והאפשרות להתלות את רישיון הנהיגה שלו מבלי שיהיה נוכח או בעל השפעה על כך.

כן. אנשים שהמקצוע שלהם הוא נהגים כמו נהגי רכב ציבורי, נהגי גרר, נהגי משא כבד וכדומה, מחויבים לבדיקת כשירות רפואית אחת ל-5 שנים במכון הרפואי. נהגים אלו יצטרכו לעמוד בבדיקות ללא קשר למצבם הרפואי וגם אם אף גורם לא דיווח עליהם כנהגים בעלי פוטנציאל סיכון.

לא. ראשית, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים אינו מורשה לשלול את רישיון הנהיגה בעצמו, אלא רק להעביר המלצה למשרד הרישוי לעשות כן בהתבסס על חוות דעת מנומקת היטב. בנוסף, לא ניתן לשלול את רישיונו של אדם מבלי לעדכן אותו על כך, אמנם מקרים כאלו מתרחשים מדי פעם כאשר ההודעה אינה מגיעה אל ייעדה (למשל, כשעוברים כתובת ולא מעדכנים אותו במשרד הפנים).

כן ולא. כמו כל מוסד ציבורי עם זיקה לתעבורה, כך גם כאן נהגים חדשים מקבלים יחס מעט מחמיר יותר מאחרים כשמדובר על זימון לבדיקות במרב”ד. עם זאת, המרב”ד אינו זה שמבדיל בין נהגים חדשים לוותיקים, אלא הגורם המדווח עליהם. נהגים חדשים שהורשעו בנהיגה בקלות דעת או תאונה שגרמה לחבלה של ממש, נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים יזומנו ליום בדיקות במכון, בעוד שנהגים ותיקים לא בהכרח יזומנו על רקע עבירות חמורות כמו נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סמים.