מיהו שיכור על פי החוק?
החוק אינו מגדיר נהג שיכור באופן המילולי של המילה, אלא מעמיד לתואר שיכור הגדרות מדויקות. כלומר – אין כל קשר בין הגדרת הנהג לבין האופן בו הוא מרגיש באותו הרגע.
סעיף 64ב' לפקודת התעבורה, קובע:
- מי ששותה משקה משכר בזמן נהיגה או בזמן שהוא אחראי על הרכב (נהג מלווה או מורה נהיגה בזמן שיעור). משקה משכר הוא כזה שריכוז האלכוהול בו גבוה מזה שקבעו שרי התחבורה והבריאות.
- מי שבגופו ישנה כל כמות של סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן. סם מסוכן הוא סם שהוגדר בפקודת הסמים המסוכנים.
- מי שנמצא בגופו ריכוז אלכוהול הגבוה מהמוגדר בחוק לקבוצת האוכלוסייה שלו (מיד נפרט על כך).
- מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע (סף הריכוז המותר יפורט בהמשך).
את ההגדרות האלו ניתן לבדוק בסוגים שונים של מבחנים (ינשוף, דם, שתן ועוד שנרחיב עליהן בהמשך).
נוסף לאמור, החוק קובע שמי שסירב לבדיקת שכרות/סמים או הכשיל בדיקת שכרות/סמים תיוחס לו עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב.
אחרי שהבנו מיהו נהג שיכור על פי החוק נציין כי החוק קובע: אדם לא יניע ולא ינהג ברכב במקום ציבורי אם הוא שיכור, ולא די בכך – לבעל הרכב אסור להרשות לו לעשות כן.
הסיכון הכרוך בנהיגה תחת השפעת אלכוהול
הסיכון בנהיגה בשכרות שונה מהסיכון בה מעמידות את הנהגים והולכי הדרך עבירות תנועה אחרות, כיוון שבמקרה כזה, עצם עלייתו של הנהג השיכור על ההגה, מעמידה אותו במצב בו התגובות שלו אינן רגילות. הוכח כי צריכת אלכוהול מורידה את קצב הפעילות המוחית והתגובתיות, מטשטש את הראייה או מכפילה אותה, מצמצמת את שדה הראייה, מקשה על תנועת השרירים ועיבוד מידע וכן – מעניקה תחושת ביטחון מופרזת. כלומר, נהג שיכור הוא נהג שאיבד זמנית את כל הכישורים הנחוצים לנהיגה בטוחה וחוקית, אך הוא בטוח שהכשירות שלו בשיאה.
ההבדל בין נהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול
ישנה הפרדה בין עבירת נהיגה בשכרות לבין נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול. כאשר נהג הנעצר ונמצא שעבר את כמות האלכוהול המותרת לצריכה על פי החוק, מוגש כנגדו כתב אישום נהיגה בשכרות. במקרים בהם ישנם כשלים ראייתיים אשר פוסלים את תוצאות הבדיקה שבוצעה לנהג, הסעיף בו הוא מואשם מתחלף לנהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול.
מכאן שההבדל בין עבירת נהיגה בשכרות לבין נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול, היא חציית כמות האלכוהול שקבועה בחוק. כתב אישום נהיגה בשכרות מבוסס בעיקרו על תוצאות פלט הינשוף (או תוצאות בדיקות מעבדה עליהן נרחיב בהמשך), ואילו כתב אישום נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול מבוסס בעיקרו על בדיקת המאפיינים שביצע השוטר (גם עליה מיד נפרט).
גם העונשים שונים בין שתי העבירות: שלושה חודשי פסילה לנהיגה תחת השפעה אל מול שנתיים פסילה על עבירת נהיגה בשכרות.
מה קובעת תקנה 26 ומה קובעת תקנה 169א'?
תקנה 26 לתקנות התעבורה קובעת כי אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:
- הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;
- הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;
- הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בביטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;
- הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.
תקנה 169א' קובעת כי אדם שבדמו נמצאו מעל 50 מ"ל של אלכוהול לכל ליטר של דם, הוא נהג שיכור. כמו כן, מי שבבדיקת ינשוף שביצע עלה כי ריכוז האלכוהול באוויר שנשף עלה על ריכוז של 240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר, הוא נהג שיכור.
מהי כמות האלכוהול המותרת לנהג?
כמות האלכוהול המותרת תלויה בסוג האוכלוסייה. מה שקובע היא כמות האלכוהול שבפועל נאכפת ע"י משטרת ישראל, כפי שמסוכם בטבלה למטה.
לכלל האוכלוסייה
- בדיקת ינשוף (בדגימת נשיפה) – 240 מיקרוגרם בליטר אחד של אוויר נשוף. בעקבות פסיקת בית המשפט, משטרת ישראל אוכפת נהיגה בשכרות החל מרף של 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.
- בדגימת אלכוהול בדם – 50 מיליגרם אלכוהול ב- 100 מיליליטר דם.
לאוכלוסייה מיוחדת (נהג חדש, נהג צעיר, נהג רכב מסחרי, נהג רכב ציבורי כגון אוטובוס או מונית)
- בדגימת נשיפה – 50 מיקרוגרם בליטר אחד של אוויר נשוף. בעקבות פסיקת בית המשפט, משטרת ישראל אוכפת נהיגה בשכרות החל מרף של 90 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.
- בדגימת אלכוהול בדם – 10 מיליגרם אלכוהול ב- 100 מיליליטר דם.
כלל האוכלוסייה | אוכלוסייה מיוחדת |
בדיקת ינשוף 290 מיקרוגרם בליטר אחד של אויר נשוף | בדיקת ינשוף 90 מיקרוגרם בליטר אחד של אויר נשוף |
בדיקת אלכוהול בדם 50 מיליגרם ב- 100 מיליליטר דם | בדיקת אלכוהול בדם 10 מיליגרם ב- 100 מיליליטר דם |
טבלה המסכמת את כמות האלכוהול המקסימלית המותרת לנהג. מעל כמות זו הנהג יואשם בעבירה של נהיגה בשכרות בהתאם לסוג האוכלוסייה אליה משתייך הנהג.
מה העונש על נהיגה בשכרות?
הענישה החמורה במקרה של נהיגה בשכרות תואמת את החומרה בה רואה החוק את העבירה. נהג שהורשע בעבירת נהיגה בשכרות, לא יעמוד לבית המשפט שיקול דעת על פסילת רישיונו כך על פי פסיקת בית המשפט העליון. תקופת הפסילה המינימלית תהא 24 חודשים, אך העונש עשוי להגיע גם למאסר במקרים בהם העבירה חוזרת על עצמה או קיצונית בחומרתה. נוסף על כך, אם הורשע הנהג בעבירה של נהיגה בשכרות בשנה שקדמה לעבירת השכרות בה נאשם כעת, רשאי בית המשפט להאריך את פסילתו לתקופה של עד 4 שנים.
אחד הפרמטרים שישפיעו על חומרת העונש במקרה של הרשעה, יהיה סוג האוכלוסייה אליה משתייך הנהג. אוכלוסיות מיוחדות ימשכו יחס מחמיר יותר מצד הרשויות בשל מעמדם. כמו כן, גם העבר התעבורתי של הנהג (אם הוא נקי ואם מדובר על עבריין סדרתי) ישפיע על גזר הדין. לצד אלו, יתחשב בית המשפט גם בנזק שנגרם במסגרת האירוע בו נתפס הנהג נוהג בשכרות. במקרים רבים, נהגים שהואשמו בנהיגה בשכרות יקבלו עונש קטן מהעונש המינימלי הקבוע בחוק בשל המרת סעיף האישום לנהיגה תחת השפעת אלכוהול.
אחרי ריצוי עונש של שנת פסילת רישיון, יזומן הנהג שהורשע לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. בנוסף יהיה עליו לעבור שוב מבחן עיוני ומעשי. התנאים לקיום המבחנים החוזרים האלו מושפעים מדרגת הרישיון בה החזיק הנהג בטרם הפסילה. נהג חדש אם יורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, יצטרך לגשת לביצוע המבחנים גם אם קיבל פסילה של שלושה חודשים בלבד. אם הנהג לא יעבור בהצלחה את מבחני המכון, ניתן יהיה להתלות את רישיונו לתקופה נוספת שבסופה יבצע שוב את הבדיקות.
עבירה של נהיגה בשכרות מן החמורות שבחוקי התעבורה, כאשר לצד עבירה זאת קבע המחוקק עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה מינימאלית בת 24 חודשים. לעיתים לעבירות אלו ענישה של מאסר לדוגמה,
- כאשר כמות האלכוהול שנמצאה בגופו של הנהג היא גבוהה.
- כאשר אין מדובר בכשל ראשון מסוגו.
- במקרים שעומד כנגד הנהג עונש של מאסר מותנה בתוקף.
העונש על סירוב לבדיקת שכרות או הכשלת בדיקת שכרות חמור לא פחות ולמעשה מקים חזקה שנהגת בשכרות.
ייצוג משפטי ראוי ומקצועי יכול להפחית בענישה ובמקרים מתאימים אף להביא את הנהג לזיכוי בעבירה.
במידה והואשמתם בעבירה של נהיגה בשכרות, או שאתם נמצאים בשלב של לפני חקירה באזהרה או שאתם עצורים בגין עבירה של נהיגה בשכרות צרו קשר עם משרד עורכי דין עדי תפוחי רידלמן על מנת שנוכל להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורכם בהתאם לנסיבות.
מה קורה במפגש עם השוטרים?
משטרת ישראל מבצעת מאמצי אכיפה מוגברים במוקדים בהם הסבירות לאתר נהגים שיכורים גבוהה. מוקדים אלו נמצאים בדרך כלל באזורי בילוי, אירועים והתקהלויות של צעירים, כמו גם דרכי הגישה אליהם. מאמצי האכיפה מתפרשים על פני מספר אמצעים כמו מעקבים אקראיים של ניידות סמויות, מחסומי דרכים ובדיקות שונות עליהן מיד נרחיב.
כאשר שוטר עוצר נהג בחשד לנהיגה בשכרות, הוא ינסה בתור התחלה לאתר סימנים המעידים על צריכת אלכוהול. סימנים אלו יגיעו באופן ראשוני מהתנהגותו של הנהג, הריח סביבו וכדומה. במקביל להתרשמותו מהסממנים הבולטים, השוטר יבצע תחקיר ראשוני של הנהג וישאל אותו שאלות דוגמת מהיכן יצאת ולאן אתה נוסע? האם שתית משקה אלכוהולי? איזה וכמה? שימו לב! תשובות לשאלות אלו עשויות לשמש כנגדך. לכן ההתייעצות עם עו"ד היא בעלת חשיבות רבה.
לאחר מכן יפנה השוטר לביצוע בדיקות שכרות.
מתי שוטר רשאי לדרוש בדיקת אלכוהול מנהג?
שוטר רשאי לדרוש מכל נהג, גם בהעדר חשד שנהג תחת השפעת אלכוהול דגימה לצורך איתור אלכוהול – בדיקת אלכוהול. לדוגמא: ביצוע מחסום יזום לבדיקת שכרות, בעצירת נהג לביקורת שגרתית ועוד.
כאשר נהג נעצר לצורך ביצוע בדיקת אלכוהול השוטר ינסה לאתר סימנים לשכרות, לדוגמה: ריח של אלכוהול הנודף מפי הנהג, אופן תגובת הנהג, התנהגותו, לבוש ועוד. השוטר יבצע תחקור ראשוני וידרוש מהנהג לתת דגימת נשיפה במכשיר הנשיפון לצורך איתור אלכוהול – בדיקת נשיפון.
אם נמצאה בגופך בבדיקת הנשיפון כמות אלכוהול מעל הכמות הקבועה בחוק השוטר ימשיך את התהליך ויבצע בדיקת שכרות באמצעות מכשיר הינשוף המכונה גם דראגר – בדיקת ינשוף.
סירוב הנהג לדרישת השוטר לבדיקת ינשוף תאפשר לראות את הנהג כשיכור מכוח הסירוב! די בכך שהנהג יסרב לבדיקת אלכוהול או יכשיל אותה בכוונה כדי לייחס עבירה של נהיגה בשכרות.
במקרים של תאונות דרכים, ייתכן ויידרשו המעורבים לבצע בדיקת שכרות או סמים גם בלא חשד לביצוע עבירת נהיגה בשכרות. יתרה מכך, אם מעורבי התאונה נמצאים מחוסרי הכרה, ניתן לבצע להם בדיקת דם.
כיצד מתבצעת בדיקת אלכוהול למדידת רמת האלכוהול?
בדיקת נשיפון מהווה אינדיקציה ראשונית בלבד ואינה משמשת לבדיקת שכרות. בדיקת שכרות במשטרת ישראל לצורך איתור ומדידת רמת האלכוהול של הנהג החשוד מתבצעת בשתי דרכים עיקריות:
- בדיקת ינשוף (דראגר) – בדיקת אלכוהול על ידי שימוש במכשיר הינשוף (הדראגר), כאשר הנהג נדרש על ידי השוטר לנשוף לפיית המכשיר. יחידת המידה היא מיקרוגרם אלכוהול ליחידת נפח אויר נשוף.
- בדיקת אלכוהול בדם – בדיקת אלכוהול בדם על ידי דגימת דם הניטל מהנהג על ידי מי שמוסמך ליטול דם. יחידת המידה היא מיליגרם אלכוהול ל- 100 מיליליטר דם.
בדיקת נשיפון משמשת רק כאמצעי ראשוני לעלות חשד לנהיגה בשכרות ואיננה משמשת לבדיקת רמת האלכוהול.
מהו מכשיר הינשוף?
מכשיר הינשוף הוא המכשיר שקיבל חזקת אמינות וקבילות על ידי בתי המשפט ומשמש היום לבדיקת רמת האלכוהול של חשודים בנהיגה בשכרות. חשוב להבחין בין מכשיר הינשוף לבין מכשיר הנשיפון. מכשיר הנשיפון משמש לצורך מתן אינדיקציה ראשונית ואינו קביל בפני בית המשפט.
על מנת שמכשיר הינשוף יפיק תוצאה נדרשות 2 בדיקות נשיפה תקינות. חשוב שהשוטר שמפעיל את המכשיר יהיה מיומן ומוסמך להפעיל מכשיר הדראגר ואופן ההפעלה של המכשיר תהא תקינה בהתאם לנהלים.
לעו"ד עדי רידלמן בהיותה תובעת תעבורה ממונה מעל עשור, יש את כל הידע והמקצועיות על מנת לבחון את אופן הפעלת המכשיר וביצוע הבדיקה ועל כן תוכל לשמור על זכויותיך ולהשיג עבורך את התוצאה הטובה ביותר.
מהו מכשיר הנשיפון?
כאשר שוטר עוצר נהג בגין חשד לעבירה של נהיגה בשכרות או לצורך ביקורת שגרתית או מחסום יזום לאכיפת נהיגה בשכרות, השוטר יבצע לנהג בדיקת נשיפון שתהיה לו אינדיקציה אם הנהג נוהג בשכרות.
הנשיפון הוא כלי עזר אינדיקטיבי לאיתור אלכוהול באוויר נשוף. זהו מכשיר הנותן אינדיקציה ראשונית בלבד לשוטר אם הנהג נתון תחת השפעת משקאות משכרים. מכשיר הנשיפון מפיק תוצאה מיידית עם כמות האלכוהול שנמדדה, אך אין הוא מוציא פלט, להבדיל ממכשיר הינשוף. תוצאות מדידותיו אינן מהוות ראיה קבילה בבית המשפט.
בהתאם לתוצאות המדידה שיתקבלו יפעל השוטר –
- אוכלוסייה מיוחדת – אם יוצג בנשיפון עד 49 ישוחרר הנהג לדרכו.
- אוכלוסייה מיוחדת – אם יוצג בין 50-99 יופעל שיקול דעת השוטר בשטח בהתאם להתנהגות הנהג אם להעביר את החשוד לבדיקת ינשוף או לשחררו.
- אוכלוסייה מיוחדת – אם יוצג מעל 100 תבוצע בדיקת ינשוף או בדיקת דם בהתאם לנוהל.
- כלל האוכלוסייה – אם יוצג בנשיפון עד 289 יופעל שיקול דעת השוטר בהתאם להתנהגות הנהג אם להעביר את החשוד לבדיקת ינשוף או לשחררו לדרכו.
- כלל האוכלוסייה – אם יוצג מעל 290 תבוצע בדיקה במכשיר הינשוף בהתאם לנוהל.
הפעלת שיקול דעת של השוטר כאשר תוצאת בדיקת הנשיפון גבולית
אוכלוסיות מיוחדות של נהגים כוללות נהגים חדשים, צעירים, נהגי רכב מסחרי וציבורי. תוצאות הבדיקה יבחנו בהתאם לסוג האוכלוסייה אליה משתייך הנהג:
אם בדיקת הנשיפון של נהג מאוכלוסייה מיוחדת תציג נתון של 50-99 מיקרוגרם לליטר, השוטר יפעיל שיקול דעת ויחליט אם לעכב או לשחרר את הנהג לדרכו. נתון נמוך מזה ישחרר את הנהג, נתון גבוה מ- 100 יוביל לבדיקת ינשוף.
נהג המשתייך לכלל האוכלוסייה שבבדיקת הנשיפון שלו יוצג נתון של למעלה מ- 290, יידרש לבדיקת ינשוף. נתון נמוך מכך יצריך את שיקול דעת השוטר בהתאם למאפייניו הראשונים של הנהג.
מהי בדיקת מאפיינים?
בדיקת המאפיינים היא בדיקה שאותה יבצע השוטר לנהג לאחר בדיקת הנשיפון. על פי פסיקת בית המשפט נקבע כי ניתן להרשיע בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או בעבירה של נהיגה בשכרות מכוח בדיקת המאפיינים. בדיקת המאפיינים כוללת 3 מבחנים שיבקש השוטר מהנהג לעמוד בהם:
- מבחן העמידה – על הנהג יהיה לעמוד במשך כ-30 שניות כאשר ידיו צמודות לצידי גופו וכפות רגליו זו לזו, ראשו מוטל לאחור ועיניו עצומות. השוטר ידגים לפני כן כיצד על הנהג לעמוד.
- מבחן ההליכה – השוטר הבוחן יבקש מהנהג הנבחן ללכת 9 צעדים לכל כיוון כאשר עקביו צמודים לאגודליו בכל צעד. הנהג יצטרך למנות את הצעדים בקול ולא לעצור את ההליכה עד להשלמת המבחן. על השוטר יהיה להדגים לנהג כיצד לבצע נכונה את המבחן.
- מבחן הבאת האצבע לאף – במבחן זה על הנהג יהיה לעמוד באופן דומה למבחן העמידה, אך כאשר ידיו מושטות קדימה, כפותיו פונות מעלה והוא מאגרף את אצבעותיו מלבד האצבע המורה. בהינתן סימן מהשוטר, יהיה על הנהג להביא את האצבע אל קצה האף ולהחזירה למקום. גם במבחן זה, ידגים השוטר כיצד לבצע את ההנחיות ולאחר מכן יבדוק את הנהג.
אופן ביצוע בדיקת המאפיינים על ידי השוטר, הזמן שבוצעה הבדיקה והמיקום שבוצעה הבדיקה הינו חשוב ביותר בכדי לקבוע את מהימנותה. השוטר ימלא טופס בו תיעוד של אופן ביצוע הבדיקה. לבדיקה זאת משמעות רבה ומשקל רב לניהול התיק. הטופס הזה כולל את התרשמותו של השוטר הבוחן מכלל מאפייני הסיטואציה – ריח, תפקוד, התנהגות, הופעה ועוד. טופס זה מהווה כר פורה לכשלים ראייתיים שעשויים להיות המפתח להקלה בעונשו של נהג שיכור ואפילו לזיכויו בבית המשפט.
בהתאם להחלטת רע"פ 3807/11 מדינת ישראל נ' ארביב על השוטר למסור לנהג עותק חתום על ידי הנהג כי בדיקות המאפיינים ובדיקת השכרות עשויות לשמש כראיה לצורך אשמתו.
מה חשוב לזכור אם נעצרתם לבדיקת שכרות?
מעבר לעובדה שעל השוטר לקבל את הסכמתו של הנהג לביצוע בדיקת הנשיפון, חשוב שתדעו עוד מספר דברים חשובים:
- אמנם אין חובה לבצע בדיקת נשיפון שמהווה אינדיקציה ראשוני, אך השוטר יכול לדרוש ממכם לבצע בדיקת ינשוף וסירוב לכך ייחשב לנהיגה בשכרות מכוח סירוב.
- פרק הזמן שבו על השוטר להביא את הנהג לבדיקת ינשוף הוא כעבור 15 דקות לפחות מרגע עצירתו.
- אם תעלה בבדיקה אינדיקציה לשכרות, השוטר רשאי לאסור על הנהג לאכול, לשתות, לעשן, להקיא או לעשות כל פעולה של הכנסה או הוצאה של דבר מה מפיו או מאפו, וזאת עד לסיום בדיקת הינשוף.
- כל פעולה שנעשית על ידי השוטר מרגע עצירתכם מוכרחה להיות מתועדת על ידי השוטר כולל רישום הזמנים המדויקים שלה. במידה והטיפול בכם הועבר משוטר אחד לשני, גם זה צריך להיות מתועד. הנהג רשאי בעצמו לתעד את האירוע באופן קולי ו/או ויזואלי.
- השוטר מחויב לידע את הנהג בדבר זכותו להיוועץ עם עורך דין תעבורה. זוהי כמובן המלצה שעליה נפרט בהמשך המאמר, אך אין זו חובתו של הנהג. על השוטר לא מוטלת חובה להמתין לנהג שיצור קשר עם עורך דין בטרם יבדוק אותו, ניתן להתקשר לעורך הדין בזמן ההמתנה לבדיקה.
עיכוב נהג החשוד כשיכור
עיכוב נהג החשוד כשיכור היא פעולה שרשאי השוטר לבצע על פי שיקול דעתו, אך גם היא מוגבלת במטרה להגן על חופש התנועה של הנהג. בדיקה אקראית שיבקש לערוך שוטר, למשל נשיפון במחסום תנועה, לא יכולה לארוך יותר מחצי שעה. עם זאת, במידה וביסס השוטר חשד לנהיגה בשכרות, הוא רשאי להאריך את משך העיכוב של הנהג לזמן של עד שלוש שעות. עוד דבר שכדאי לדעת הוא שעל השוטר ליידע את הנהג על אותו עיכוב, להזדהות בפניו כשוטר ולנמק את הסיבה להחלטתו. על כל שאלה שהשוטר ישאל מרגע העיכוב ואילך, אין חובתו של הנהג לענות, אמנם סירוב לשתף פעולה בשיח עם השוטר עלול לעורר חשד מוצדק לביצוע עבירה.
סמכות מנהלית לפסילת רישיון והשבתת הרכב
אם נהג נתפס כאשר הוא נוהג בשכרות, השוטר ייטול ממנו את רישיונו במקום והוא יזומן לשימוע בפני קצין משטרה, שבידיו הסמכות לפסול את רישיונו לתקופה של 30 ימים. השימוע חייב להיערך בתוך 3 ימים מיום האירוע והיעדרות של הנהג החשוד מהמעמד אינה מונעת או מעכבת את פסילת הרישיון. בנוסף, קצין בדרגת מפקח מחזיק בסמכות להשבית את רכבו של הנהג למשך 30 ימים, ולטובת זאת יערך שימוע נפרד. כדאי לדעת שאין קשר בין השבתת הרכב לזהות הבעלים שלו, כך שגם אם הנהג אינו בעל הרכב, הוא יהיה מושבת. כדי להשיב את הרכב לפעילות מומלץ לפנות אל עורך דין תעבורה.
בעת השימוע, על הקצין שעורך אותו יהיה להתייחס למספר פרמטרים לפני קבלת ההחלטה על הפסילה ומשכה, כשעיקרם מסוכנות וראיות. כלומר, על הקצין להתייחס למידת המסוכנות של הנהג המעוכב לציבור בהתבסס על עברו התעבורתי, כמו גם לראיות במקרה הנוכחי. לאחר שיסקור את אלו, ייתן הקצין לנהג אפשרות להציג את טענותיו, ורק לאחריהן יציג את החלטתו. חשוב שהחלטת הקצין תהיה מנומקת ותפרט את השיקולים בדבר ההחלטה.
אם מדובר על תאונה עם נפגעים, רשאי הקצין לפסול את הרישיון ל-60 ימים וחלילה מדובר בתאונה קטלנית, לתקופה של 90 ימים. בית המשפט יכול לקצר את התקופה כראות עיניו אך במרביתם של המקרים הוא אינו מקצר את תקופת הפסילה שקבע הקצין. כדאי לזכור שאם בסופו של המשפט, יורשע הנהג, תקופת הפסילה המנהלית תקוזז מתקופת הפסילה שתיגזר עליו. פסילה מנהלית היא אמנם ראשונית וזמנית עד למתן גזר הדין בבית המשפט, אך מדובר על פסילה לכל דבר ונהיגה במהלך תקופה זו משמעותה נהיגה בזמן פסילה.
כתב אישום על נהיגה בשכרות ומשפט הוכחות
כתב האישום על עבירת נהיגה בשכרות נקרא גם דו"ח שכרות והוא מכיל את כל פרטי האירוע כשהם מתועדים בטפסים הבאים: בדיקת מאפיינים, מזכרי השוטרים, דו"ח עיכוב, פלט מכשיר הינשוף, תיעוד כיולים שבוצעו ברמה היומית והחצי שנתית, ועוד טפסים משתנים במידת הצורך. התיעוד הזה מוכרח לעבור תחת עינו הבוחנת של עורך הדין שלכם על מנת למצות ממנו היתכנות לכשלים ולגבש אסטרטגיה למשפט.
אם תחליטו לכפור באשמה שיוחסה לכם (באופן מלא או חלקי), השלב הבא יהיה משפט הוכחות שיתנהל בבית המשפט. שם יוקרא כתב האישום ויוצגו הראיות בתיק, ולאחר מכן יקבע בית המשפט אם אשם הנהג או זכאי.
הסדר טיעון הוא מקרה שבו מודה הנהג בביצוע עבירה קלה יותר משיוחסה לו, ובכך הוא מאפשר לעצמו לקבל עונש קל יותר מזה שהיה צפוי. במסגרת העסקה, התביעה ממירה את סעיף האישום לסעיף קל יותר (נהיגה תחת השפעת אלכוהול) ועל כן העונש המינימלי מומר גם הוא משנתיים של פסילה לתקופה של שלושה חודשים. עסקת הטיעון בדרך כל מושגת בתיקים בהם ישנם כשלים שעלולים לשחק לרעת התביעה בהקשר של עוצמת הראיות.
זכותכם להיוועץ עם עורך דין נהיגה בשכרות
כפי שציינו, לנהג החשוד בנהיגה בשכרות יש הזכות להיוועץ עם עורך דין תעבורה העוסק בנהיגה בשכרות החל מרגע שעוכב. בהמשך עורך הדין של הנהג יצטרך להוציא את כלל הראיות והחומרים של התיק כדי לבחון אותם.
תפקידו העיקרי של עורך דין נהיגה בשכרות במקרים של ייצוג בתיקי שכרות הוא לאתר את הכשלים בהליך החקירה והמשפט, כדי להביא להקלה או זיכוי של הנאשם מהסעיף. בניהול נכון וחכם של התיק, עורך דין נהיגה בשכרות יכול לזהות מספיק פגמים על מנת לזכות לחלוטין את הנאשם, במקרים אחרים הוא יביא להמרת הסעיף בסעיף חמור פחות כפי שהסברנו קודם.
תפקיד נוסף של עורך דין נהיגה בשכרות הוא בהכנה לדיון בבית המשפט, בו כל תשובה שתענו תשפיע באופן קריטי על גזר הדין, על כן מומלץ לקבל את הכוונתו של עורך דין מנוסה.
כך תבחרו עו"ד נהיגה בשכרות מתאים:
- חפשו עורך דין שתחום העיסוק הבלעדי שלו הוא ענייני תעבורה. בחירה בו תבטיח לכם שהוא מחזיק בניסיון עשיר ושוטף במקרים דומים, קלים או חמורים יותר משלכם.
- זכרו שתיקי נהיגה בשכרות הם תיקים המכילים עשרות פרטים ומסמכים שיש לעבור עליהם כדי להבין מה יהיה הצעד הנכון עבורכם, לכן אין להאמין לעורך דין שמבלי לבחון היטב את המקרה ממהר להבטיח הבטחות גדולות בנושא גזר הדין או התחמקות ממנו.
- ודאו שעורך הדין זמין אליכם ואל הטיפול בתיק שלכם, ושאתם מרגישים בנוח לדבר איתו. זכרו! הכימיה שתהיה לכם עם עורך הדין שלכם היא פרמטר קריטי יותר משכר הטרחה שהוא ייקח.
ייצוג משפטי ראוי יכול להפחית בענישה ובמקרים מתאימים אף להביא את הנהג לזיכוי בעבירה.
פנו אלינו לקבלת ייעוץ משפטי בין היתר אם:
- הואשמתם בעבירה של נהיגה בשכרות
- אתם נהגים חדשים, מסחריים, או ציבוריים
- אתם עומדים בפני שימוע או חקירה בהזהרה
- אתם עצורים בגין עבירה של נהיגה בשכרות
- אתם מעוניינים בהפחתת העונש ועד ביטולו
- אתם מעוניינים לקצר את פסילת הרישיון
- אתם מעוניינים בזיכוי התיק וביטול העונש
- נתפסתם נוהגים בשכרות בפעם השנייה
- סירבתם לבדיקת שכרות / ינשוף / דראגר
- אתם מעוניינים בהחזרת רכבכם המוחרם
- אתם מחפשים עו"ד שיגן על זכויותיכם
נהיגה בשכרות - שאלות נפוצות
החוק היבש קובע שישנה אפשרות כזו, אמנם התביעה בדרך כלל אינה דורש מאסר בפועל בפעם הראשונה שנהג מורשע בעבירה. עם זאת, כשמדובר על תאונת דרכים שנגרמה בעקבות נהיגה בשכרות, ככל הנראה כן תדרוש התביעה מאסר בפועל.
אם נהג אינו יכול לתת דגימת נשיפה עקב מגבלה רפואית, מומלץ שיהיו בידיו המסמכים המתאימים שיעידו עליה. על פי סעיף 64 לפקודת התעבורה, אי ביצוע בדיקת נשיפה בשל בעיה רפואית, אינה נחשבת לסירוב.
בדיקת מאפיינים תקינה לא תזכה אדם שכמות האלכוהול שנמדדה בגופו עברה את הכמות המותרת בחוק.