על אילו עבירות מקבלים עונש של פסילת רישיון נהיגה ולכמה זמן?
ברור לכל ששלילת רישיון נהיגה הוא עונש חמור היוצר השלכות מרחיקות לכת על כל היבטי החיים של הנהג הנענש. לכן, נעשה שימוש בעונש הזה במקרים מסוימים המוגדרים בחוק כמו עבירות תנועה חמורות, צבירת 36 נקודות תעבורה עקב עבירות שונות, וסיבות נוספות שמיד נדון בהן.
במקרה של עבירות תנועה חמורות, המחוקק רואה בנהג "סכנה לציבור", על כן התשובה שלו לנהגים כאלו היא שלילת רישיון שתגן גם על הציבור בדרכים מפניהם וגם עליהם מפני עצמם. ברשימת העבירות החמורות מופיעות העבירות הבאות: נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת סמים, עקיפה מסוכנת, נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה ללא רישיון תקין ומתאים. כוונת האחרון היא אדם שנוהג על רכב ללא רישיון המתאים לסוג הרכב עליו הוא נוהג, אדם שלא הוציא מעולם רישיון נהיגה כחוק, או נהג שנתפס נוהג לאחר ששללו לו זה מכבר את הרישיון. זהו גם המצב החמור מבין השלושה כיוון שמדובר על עבירה כפולה, לכן עשוי לעלות לנהג בשנות מאסר בפועל.
נהיגה בשכרות יכולה להוביל לשלילה של שנתיים בהרשעה הראשונה וארבע שנים בפעם השנייה ואילך. רישיון נהיגה יכול להיפסל לתקופה של כחמש שנים לאחר הרשעה בעבירות כמו הפקרת פצוע בתאונה, גרימת מוות ברשלנות, אי עצירה לפני מסילות רכבת, ועוד. עברייני תנועה שהורשעו כמה וכמה פעמים יכולים לקבל עונש המגיע לעד 10 שנות שלילה ואפילו שלילה לצמיתות.
שימו לב, אם נהג מבצע עבירה שאינה חמורה ואינה מופיעה ברשימה הזו, הוא אינו מוגן מעונש של שלילת רישיון. גם אם נהג ביצע עבירת תנועה קלה שבעקבותיה נגרמו נזקי גוף או מוות (כמו גם מקרים של עבירות קלות חוזרות), ניתן לשלול את רישיונו. על סוגי שלילה ותקופות שלילה נוספות נרחיב מיד.
למי יש סמכות להורות על פסילת רישיון נהיגה?
במדינת ישראל ישנם ארבעה גורמים שבסמכותם לשלול רישיון נהיגה והם: (1) בית המשפט, (2) משטרת ישראל, (3) משרד הרישוי (4) ובית הדין הצבאי.
- בית המשפט יכול לעשות זאת כגזר דין על עבירות תנועה בהן הורשע הנהג לאחר הגשת תיק וניהול ההליך עפ"י החוק. שלילה זו נקראת שלילה שיפוטית. יש לבית המשפט את שיקול הדעת לקבוע את משך השלילה שיכולה להימשך בין ימים לשנים ואף שלילה לצמיתות, כאשר בהחלטתו הוא ייתן משקל גם לחומרת העבירות וגם לרקע התעבורתי והפלילי של הנהג.
- משרד הרישוי יכול לפסול את רשיונו של נהג אם זה צבר 36 נקודות תעבורה בשל ביצוע עבירות תנועה שונות. שלילת רישיון מטעם משרד הרישוי תקפה לכל סוגי הרשיונות שמחזיק הנהג. מקרים אחרים יפורטו בהמשך. משך הפסילה תשתנה בהתאם לצבירת הנקודות של הנהג – 36 נקודות בפעם הראשונה דינן פסילה לשלושה חודשים, וצבירה נוספת של מספר נקודות כזה בתוך 6 שנים דינה פסילה לתשעה חודשים. במקרים מסוימים יכול משרד הרישוי להטיל גם פסילה לצמיתות. נוסף על מקרים אלו וכפי שפירטנו מעלה, משרד הרישוי מוסמך לשלול רישיון על רקע מצב בריאותי פיזי או נפשי המשפיע על כשירותו של הנהג על סמך המלצותיו של המרב"ד.
- בסמכותו של קצין משטרה לשלול את רישיונו של נהג במסגרת פסילה מנהלית עליה נפרט מיד, לתקופות של שלושים יום, שישים יום, או תשעים יום בהתאם לחומרת המקרה.
- בית הדין הצבאי רשאי לשלול מחייל הן את הרישיון הצבאי והן את האזרחי. השיפוט הצבאי בענייני תעבורה חל כאשר מדובר בחייל בסדיר, קבע או מילואים, והעבירה בוצעה ברכב צבאי או בתוך בסיס צבאי. כמו כן, חל חוק השיפוט הצבאי גם על אזרח עובד צה"ל או חייל משוחרר עד 180 יום מיום שיחרורו. מתחם הענישה בבית הדין הצבאי לתעבורה בדרך כלל מחמיר יותר. לדוגמה, עבירה של שימוש בטלפון נייד שבגינה נרשם דו"ח מסוג ברירת משפט, יגמר במסגרת אזרחית בתשלום הדו"ח ונקודות משרד רישוי, או במשפט אם הנהג יבקש זאת, אך ללא סיכון בפסילת רישיון ע"י בית המשפט לתעבורה אלה אם מדובר בעבירות חוזרות. לעומת זאת, מול נהג במסגרת צבאית יוגש כתב אישום ואותו נהג יחויב להישפט וקיים סיכוי שרישיונו יפסל ע"י בית הדין הצבאי לתעבורה.
שלילת רישיון נהיגה לפי שיטת הניקוד
אחת השאלות הנפוצות בענייני רישיון נהיגה היא השאלה "כמה נקודות זה פסילה", אבל לפני שנענה עליה, הנה תזכורת קטנה לעקרונות השיטה:
למעלה מ-10,000 עבירות תנועה מוגדרות בחוק הישראלי כאשר רובן מחייבות את הנהגים המבצעים אותן בנקודות תעבורה עפ"י שיטת הנקודות, החל מ-0 נקודות ועד 10. צבירה של נקודות תעבורה כאלו תקבע סנקציות על הנהגים החל מהשתתפות בקורס נהיגה נכונה בסיסי (נהיגה מונעת), קורס נהיגה נכונה מתקדם, שלילת הרישיון, ביצוע חוזר של מבחני הנהיגה (תאוריה וטסט) ועד בדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים – המרב"ד, כתלות במספר הנקודות הנצברות.
התשובה לשאלה הפותחת היא 36 נקודות או יותר. נהג שצבר מספר זה של נקודות יאלץ להפקיד את רישיונו לתקופה של שלושה חודשים, וכן לבצע שוב מבחן עיוני (תיאוריה). כמות העבירות שהצטברו לכדי 36 הנקודות אינה משנה, וגם לא חומרתן.
המחוקק רוצה לאפשר לנהגים מורשעים לתקן את דרכם, על כן הרישום נשמר למשך שנתיים ויכול להתארך לשנים נוספות אם יצברו הנהגים נקודות נוספות במהלכן. נהגים המבצעים את אמצעי התיקון שהוטלו עליהם יוכלו למחוק את הנקודות שנצברו בתום תקופת התנאי. עם זאת, אם במהלך 6 השנים אחרי השלילה הראשונה, יגיע הנהג לצבירה חוזרת של 36 נקודות, תעלה תקופת שלילת הרישיון לתשעה חודשים ואמצעי התיקון יחייב את שני מבחני הנהיגה (תאוריה וטסט) ובנוסף בדיקות רפואית במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
למידע נוסף ועדכני בקרו באתר של משרד התחבורה בדף שיטת הניקוד לעבירות תנועה.
שלילת רישיון נהיגה בעקבות מצב בריאותי
למרות שזה נשמע כמו מצב לא הוגן, התשובה היא כן, ניתן לשלול את רישיונו של נהג לתקופה שאיננה מוגדרת מראש גם אם לא ביצע כל עבירה. מצב שכזה נגרם בדרך כלל בעקבות מצבו הבריאותי של הנהג, בין אם פיזי או נפשי, אשר עשוי להשפיע על תפקודו על הכביש ועל כן עלול לסכן אותו ואת עוברי הדרך. כלומר, הנימוק של הרשויות לשלילת הרישיונות של נהגים כאלו הוא היותם "סכנה לציבור", כאשר הגוף האחראי עליהם הוא המרב"ד (המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים). שלילת הרישיון במקרים אלה היא ללא הגבלת זמן ובמילים אחרות נקראת "התליית רישיון נהיגה".
בקטגוריה הזו נכנסים נהגים מבוגרים, נכים, ואנשים הסובלים מבעיות בריאותיות ונפשיות דוגמת אפילפסיה, סכיזופרניה, דמנציה, PTSD ומצבים המשפיעים על תפקודו המוטורי והתודעתי של הנהג. במקרים של לקות נפשית, אירועים כמו אשפוז פסיכיאטרי, מחשבות אובדניות, שחרור מהצבא על רקע נפשי, דיווח על תסמיני מחלת נפש והרשעה בנהיגה בשכרות או בעיסוק בסמים, עשויים להוביל לפסילת רישיון הנהיגה של הלוקה.
ייתכן שאותם נהגים ידווחו ע"י הרופא או ישלחו מטעם המוסד לביטוח לאומי. אם אלו ירצו להוציא רישיון או לחדש אותו, הם יצטרכו לעבור סדרת בדיקות במרב"ד שתוצאותיהן יקבעו את זכאותם לרישיון. הבדיקות הרפואיות או הפסיכיאטריות האלו מטרתן לוודא את יכולתם לנהוג באופן בטוח, והן מתבצעות באמצעות סימולציות נהיגה, מבחנים מוטוריים ואבחונים עפ"י הצורך ובהתאם למקרה. לאחר ביצוע הבדיקות, המרב"ד יוכל לגבש המלצות, לצד חוות דעתם של הרופאים הרלוונטיים, ולהגיש אותן למשרד הרישוי.
חשוב לציין שאם נשלל מנהג רישיונו או את האפשרות להוציא אחד בעקבות חוות הדעת שגובשה על מצבו, ישנה אפשרות לערער על זו בוועדת ערר רפואית שבסמכותה לקבוע אחרת. אם אתם מתמודדים עם מקרה כזה, מומלץ לפנות לעורך דין תעבורה מנוסה שיסייע לכם להכין את החומרים הנכונים ואת אסטרטגיית הערעור הנכונה למקרה.
ישנו גם מצב של התליית רישיון שלא קשור למצבו הבריאותי של הנהג, אלה בעקבות ביצוע עבירות תנועה. התליית רישיון נהיגה כזאת מגיעה בעקבות אי ביצוע של אמצעי תיקון שנדרשו על ידי משרד הרישוי בדרך כלל במסגרת שיטת הניקוד. בשני המקרים של התליית רישיון נהיגה, בסופו של דבר התליית הרישיון עצמה מבוצעת על ידי משרד הרישוי גם אם בפועל ההמלצה על כך ניתנה בעקבות מצבו הבריאותי של הנהג על ידי המרב"ד.
שלילת רישיון נהיגה ע"י קצין משטרה - פסילה מנהלית
פסילה מנהלית היא שלילת רישיון נהיגה במסגרתה קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה רשאי לשלול את רישיונו של נהג. הרעיון מאחורי הפסילה המנהלית הוא שיש להרחיק את הנהגים המסוכנים מהכביש בתקופת הזמן שבין ביצוע העבירה ועד סוף ההליכים המשפטיים נגדם. למרות שבתקופה זו הנהג מוגדר כחשוד ולא כעבריין מורשע, המשטרה מבקשת לנסות למזער את הסיכונים הנקרים בדרכו של כל אחד מאיתנו. על כן, מיד לאחר ביצוע העבירה, הנהג יזומן לשימוע מול קצין משטרה שיכול להחליט על פסילת רישיונו לתקופת מינימום של 30 ימים.
תקופות השלילה עומדות על 30 ימים, 60 ימים ו-90 ימים, ביניהן מבדילות הנסיבות לשלילה וחומרתן. עבירות כמו נהיגה בשכרות או נהיגה במהירות מופרזת (או כל עבירה מהתוספת הרביעית) יביאו לפסילה מנהלית של 30 ימים. פסילה מנהלית של 60 ימים תינתן בעקבות עבירות שגרמו לתאונת דרכים. בתאונה כזו יכול להיווצר נזק לרכוש או נזק גופני מינורי. עבירת תעבורה שגרמה לתאונת דרכים קטלנית (הכוללת הרוגים), תביא לפסילה מנהלית של 90 ימים. במקרים כאלו אין לקצין המשטרה שיקול דעת בתקופת הפסילה והוא מחויב להטיל על הנהג את התקופה המקסימלית.
נהג המזומן לשימוע מול קצין משטרה מחזיק בזכות השימוע, המקנה לו את האפשרות להציג את טיעוניו בפני הקצין, ולא, תיחשב זו פסילה בלתי חוקית. נהג שלא יתייצב לשימוע אליו זומן, אין זה מגן עליו מפסילה שכן לקצין ישנה האפשרות לפסול את רישיונו גם ללא נוכחותו. בקשה לביטול פסילה מנהלית ניתן להגיש לבית המשפט לתעבורה, כפי שיפורט בהמשך.
שלילת רישיון נהיגה על תנאי
במסגרת סמכותו של בית המשפט, הוא עשוי לבחור להטיל על הנהג שלילת רשיון על תנאי. המשמעות של שלילה זו היא שרישיונו של הנהג ייפסל באופן מעשי אם יבצע בשנית את העבירה שבגינה הוטל עליו התנאי (או עבירה דומה או חמורה אחרת). המשך המינימלי לשלילה על תנאי הוא שנה והמקסימלי הוא שלוש שנים, משך שבדרך כלל מתחיל עם סיום התהליכים המשפטיים בעניינו של הנהג (כולל תקופות מאסר אם הוטלו). בנוסף לבית המשפט נשמרת האפשרות שלא להפעיל את התנאי גם אם הנהג ביצע בשנית עבירת תעבורה הנכללת בתנאים לשלילה. אמנם, במרבית המקרים הללו, בית המשפט יאריך את תקופת התנאי של הנהג.
שלילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים
כשם שישנו המושג "מעצר עד תום ההליכים", כך ישנה גם "שלילה עד תום ההליכים" שבסמכות בית המשפט להטיל על נהג שהוא מוצא מסוכן, ומטרתה להרחיק אותו מהכביש בדומה לפסילה המנהלית.
תקופת שלילת הרישיון - מתי מתחילה ולכמה זמן היא נמשכת?
בכל מקרה של פסילת רישיון, הנהג עליו הוטלה הסנקציה צריך להפקיד את רישיון הנהיגה שלו בידי הגוף שהטיל עליו את השלילה. רק עם הפקדת הרישיון וקבלת אסמכתא או תצהיר על תחילת תקופת השלילה, הימים יתחילו להיספר כתקופת השלילה. במקרה של פסילה שהוחלטה לאחר שימוע בפני קצין משטרה, הנהג יפקיד את רישיונו בתחנת המשטרה. שלילה שיפוטית (ע"י בית משפט לתעבורה) תתחיל עם הפקדת רישיונו של הנהג במזכירות בית המשפט. נהג שרישיונו נפסל ע"י משרד הרישוי יפקיד את רישיונו באחד ממשרדי הרישוי לידי הפקיד התורן.
ישנן תקופות שונות של שלילה בהתאם לאירוע שהוביל לנקיטה בסנקציה הזו. שלילה של מינימום שנה תוטל על נהג שגרם לחבלה של ממש. נהיגה בשכרות, אי ציות לתמרורים, עקיפות מסוכנות, אי מתן זכות קדימה ועבירות נוספות יובילו לשלילה של מינימום שנתיים. אם בשנה שקדמה לביצוע העבירה, כבר הורשע הנהג בעבירה זהה, המינימום יתארך לארבע שנים. מקרים של עבירות תעבורה המובילות למוות או מקרים של הפקרה לאחר פגיעה, יתחילו בשלילה של מינימום שלוש שנים ויכולות להגיע עד שלילה לצמיתות, כתלות ברקע התעבורתי של הנהג.
בנסיבות מיוחדות, ואם סובר בית המשפט שלא נשקפת לציבור סכנה עצם היותו של הנהג בדרכים, הוא רשאי להחליט על תקופות קצרות יותר משצוינו כאן.
כל מה שצריך לדעת על שלילת רישיון לנהג חדש
כידוע, נהג נחשב לנהג חדש במשך שנתיים מרגע הוצאת רישיון הנהיגה שלו. על נהגים חדשים חלות החמרות שקבע המחוקק כדי לוודא שחוסר הניסיון שלהם לא יגרור עבירות ותאונות מצערות, זוהי למעשה תקופת מבחן. רשימת העבירות שיובילו לשלילת רישיונו של נהג חדש מגולמת בתוספת השלישית וכוללת בין היתר את העבירות הבאות: נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה ללא רישיון מתאים, עקיפה מסוכנת, אי מתן זכות קדימה, אי עצירה לפני מסילה או חציית מסילה שלא כדין, נהיגה ללא מלווה, חציית צומת באדום, אי דיווח ואי הגשת עזרה במקרה של תאונת דרכים ושימוש ברכב לביצוע עבירה.
נהג חדש שביצע עבירה שבעקבותיה נשלל רישיונו לתקופה של שלושה חודשים ומעלה, יהיה מחויב לבצע מחדש את המבחן המעשי והעיוני כדי לחדש אותו. נוסף על כך, הוא ייחשב לנהג חדש במשך שנתיים נוספות מרגע חידוש הרישיון. זוהי סיבה אחת מיני רבות שמומלץ להיעזר מהר ככל הניתן בשירותיו של עורך דין תעבורה מומלץ, שבכוחו (במקרים מסוימים) להפחית את תקופת השלילה או לחילופין לנטרלה לחלוטין.
במקרים בהם העבירה שביצע הנהג החדש היא עבירת אלכוהול או סמים, או עבירה שהובילה לתאונת דרכים עם נפגעים, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יזמן אותו לבדיקות שיקבעו את כשירותו לנהיגה. נהגים חדשים שהמרב"ד קבע כי הם אינם כשירים רפואית על רקע כישלון בבדיקות הרפואיות, יאלצו להמתין כשנה לפחות ממועד ביצוע הבדיקות האחרון. ההמתנה הזו מתווספת על ההמתנה לבדיקה הראשונה, כאשר בכל תקופות ההמתנה האלו, נאסר על הנהג לנהוג ולהחזיק ברישיון שלו.
באילו מקרים ניתן לערער על פסילת רישיון נהיגה?
לא תמיד יש הכרח לקבל את גזירת השלילה שיכולה לפגוע בניידותינו למשך תקופה ארוכה. החוק מאפשר לכל אדם את הזכות לערער על החלטות הגופים הציבוריים בעניינו, ביניהם הגופים שבסמכותם לשלול את רישיונות נהיגה. עבור כל אחד מהגופים האלו שהצגנו קודם, יש דרך מעט שונה לערעור על החלטתו.
ערעור על החלטת בית המשפט תתבצע בדרך כלל כאשר נמצאות או מבשילות ראיות חדשות שבכוחן לשנות את החלטת השופט.
על פסילה מנהלית (כאמור, פסילת הרישיון בטרם הסתיימו ההליכים כאמצעי זהירות), ניתן לערער באמצעות עתירה מנהלית. הדבר נכון בעיקר לשני מקרים – האחד הוא מצב שבו הראיות לאשמתו של הנהג אינן מוצדקות דיו ואין סיבה שרישיונו יישלל עד שבית המשפט יגיע לאותה מסקנה שאין צורך בשלילת רישיונו. השני הוא מצב שבו הנהג לא מהווה כל סכנה לעוברי הדרך ועל כן אין הצדקה לשלילת רישיונו.
על פסילה מטעם המרב"ד ניתן לערער במקרים בהם נשלל רישיונו של נהג על רקע בדיקות לא כשרות או רלוונטיות. מסגרת הזמן הרלוונטית לערעור היא ב-30 הימים מרגע קבלת ההחלטה וההליך כרוך באגרה.
אם נשלחה אל נהג הודעה ממשרד הרישוי על פסילת רישיון, תהיה לו מסגרת זמן זהה (30 ימים) לקבוע מועד שבו יגיע אל משרד הרישוי וישמיע את טענותיו. כאשר נהג פונה אל משרד הרישוי בבקשה זו, פסילת הרישיון שלו נדחית בחצי שנה, ולאחר השמעת טענותיו יחליט מחדש המשרד בעניינו. אם שוב החליט משרד הרישוי על פסילת רישיונו, הנהג רשאי לערער בשנית אל בית המשפט המחוזי.
למי מגישים עתירה מנהלית ומתי?
משרד הרישוי והמרב"ד הם אמנם גופים שמטרתם להגן על האזרחים בסופו של דבר, אך הם אינם חפים ממחדלים וכישלונות. הפיתרון המנהלי נועד לגבות אזרחים שגופי המדינה קיבלו לגביהם החלטות בלתי צודקות. אחד מהמקרים האלו שרלוונטי לענייננו הוא מצב בו נמנע מנהג לחדש או להוציא רישיון נהיגה בשל מחדל של משרד הרישוי או המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
עניין העיתוי הוא עניין קריטי כשמדובר על עתירה מנהלית. ישנה ציפייה מאזרח שנפגע מרשויות המדינה לפעול בהקדם האפשרי כדי למנוע ככל הניתן את הפגיעה בו ע"י הגשת עתירה מנהלית. לצד זאת, קיימת גם הציפייה שאזרח ימצה את כל האמצעים האחרים בטרם יחליט על פנייה להליך משפטי. במילים אחרות, הגשה מוקדמת מידי או מאוחרת מידי (לאחר 45 הימים הניתנים עפ"י חוק) של עתירה מנהלית עלולה להוביל לדחייתה. את התשובה המדויקת לעיתוי הנכון להגשת העתירה המנהלית ראוי שתקבלו מעורך דין תעבורה שיבחן את המקרה שלכם באופן אישי.
כתב העתירה צריך להכיל פרטים בסיסיים על העותר, המשיבים וענייניהם של כל אחד, הסעד המבוקש, כמו גם את כתב ההחלטה עליה מוגשת העתירה והנימוקים לכך. נוסף על כך יש לצרף את תיעוד כל ניסיונות ההתכתבות הקודמים להגשת העתירה כדי להוכיח את מיצוי יתר האפשרויות בטרם ההליך המשפטי. כל אלו יהפכו את העתירה לכזאת שלא ניתן לדחות על הסף, לפחות לא בשלב הראשון. לאחר הגשת העתירה, לבית המשפט ישנה גמישות רחבה בניהולה. הוא יכול לדרוש מסמכים עפ"י ראות עיניו, לדחות את העתירה, לתקן אותה או למחוק על הסף. את העתירה מגישים לבית המשפט המחוזי הרלוונטי לאזור השיפוט, שקיבל עפ"י החוק את הסמכות לדון בעניינים מנהליים (קביעה שנועדה להקל מהעומס בו עומד בית המשפט העליון בתפקידו כבג"צ).
נוסף לעתירה המנהלית יש במקרים מסוימים ודחופים צורך בהגשת צווי ביניים, שידרשו להשהות החלטות עד לסיום ההליך המשפטי במסגרת העתירה. צו ביניים יכול לבקש למשל את עיכוב שלילת הרישיון של נהג עד שתסתיים הבדיקה בעניינו במרב"ד. פרק הזמן לטיפול בצו ביניים קצר יותר מהטיפול בעתירה המנהלית ועל כן המענה הזה יכול להציל אזרחים שנפגעו מנזק משמעותי.
אם כבר התקבלה ההחלטה בעניינו של הנהג, אין לו טעם בהגשת עתירה מנהלית כיוון שאין מצב ביניים להשהות, אך הוא רשאי להגיש ערעור מנהלי. ערעור מנהלי מוגש הרבה פעמים במקרים בהם נהג נמצא אינו כשיר לנהיגה בבדיקות של המרב"ד. כמו עתירה מנהלית, גם ערעור מצריך ליווי של עורך דין תעבורה מנוסה שימטב את הסיכויים של הנהג לצמצם את הפגיעה הבלתי מוצדקת בו ככל הניתן.
קבלת רישיון הנהיגה בתום תקופת השלילה
כאשר מסתיימת תקופת השלילה, נהג יכול לקבל את רישיונו בחזרה אך לא תמיד זה יתבצע באופן אוטומטי. אם רישיונו נשלל ע"י משרד הרישוי או בית המשפט, הנהג יוכל לקבל את רישיונו במשרד הרישוי. אם הרישיון נשלל ע"י המשטרה, הנהג יוכל לקבל בחזרה את רישיונו בתחנת המשטרה בה הפקיד אותו בתחילת השלילה, או שיקבל אותו באמצעות הדואר. זכרו שבמקרים רבים, בתום השלילה, על נהג תוטל החובה לעבור בהצלחה את המבחנים העיוני והמעשי על מנת לקבל את הרישיון בחזרה, כמו גם בדיקות רפואיות של המרב"ד.
איך עורך דין שלילת רישיון יכול לסייע לכם?
הסיבות לשלילת רישיון נהיגה כמו שניתן להבין מהמידע מעלה, משתנות ושונות בחומרתן. בדומה לתחומי משפט אחרים, גם בעולם התעבורה בוחנים כל מקרה לגופו על מנת לאתר במידת האפשר ראיות חדשות, נסיבות מקלות, או כל עניין אחר שעשוי להשפיע על ההחלטה הסופית של הרשויות.
ישנן דרכים רבות בהן עורך דין שלילת רישיון יכול לסייע לכם בכל אחד מהמקרים האלו ואחרים:
- ייעוץ ראשוני על אסטרטגיה להתנהלות מול הרשויות הוא הסיוע הראשון שתוכלו לקבל מעו"ד תעבורה, לאחר שיעבור על כל פרטי המקרה והרקע שלכם ויתאים אליהם את הצעדים הבאים.
- סיכום נקודות תעבורה ובדיקת תקינותן היא פעולה שמבצע עורך דין תעבורה ולא פעם מצילה את רישיונו של הנהג החשוד או הנאשם.
- בהמשך, ואם מדובר על הליך משפטי שכבר מתרחש, עו"ד שלילת רישיון יוכל להכין אתכם להליכים כולם במטרה לצמצם את הענישה ולעיתים אף לבטל אותה לחלוטין.
- במסגרת הייצוג שתקבלו מעורך הדין מול הרשויות, הוא יהיה אחראי על ניהול ההוכחות, הצגת הטיעונים ומניעה של סנקציות חמורות ככל הניתן.
- במקרים של ערעור על החלטת בית המשפט או על פסילה מנהלית, עורך דין שלילת רישיון יוכל להשתמש בידע המעמיק שלו בחוק ובניסיונו כדי למצוא את הראיה או הנסיבה שתוביל לשינוי ההחלטה במסגרת הערעור.
- עורך דין תעבורה מנוסה יוכל גם לנסות להחליף את הפסילה שהוטלה בפסילה על תנאי כדי שתוכלו להמשיך ולהחזיק ברישיון הנהיגה שלכם. כמו כן, הוא יוכל לנסות להביא לסיווג הפסילה לרישיון ספציפי מתוך אלו הקיימים כדי שלא כל אמצעי התנועה שלכם יאסרו.
מסיבות ברורות לכל, רישיון הנהיגה של אדם הוא אחד מהנכסים החשובים ביותר בחייו. לכן גם ההכרח לשמירה עליו ברור לכל, ובכל מצב שבו הוא בסכנה, חשוב שיעמוד לצידכם איש מקצוע מהשורה הראשונה.
בבואכם לשכור את שירותיו של עורך דין שלילת רישיון מתאים, חשוב שתבחרו בעורך דין שעיסוקו העיקרי הוא בעולמות התעבורה, והניסיון שלו יוכל לאפשר ניצול מלא של כלל הסעיפים בחוק העשויים לחולל את השינוי בעניינכם. זכרו את חשיבותו ומרכזיותו של רישיון הנהיגה בחייכם, והעדיפו ללכת על בטוח ולשים את מבטחכם בידיים הנכונות.
הפנייה אל עורך דין שלילת רישיון לא חייבת להמתין עד קבלת ההודעה על השלילה. גם נהגים שקיבלו דו"ח עם נקודות תעבורה, מומלץ שייפנו בהקדם לעורך דין תעבורה כדי להימנע ממצב של צבירת נקודות לא צודקת שניתן למנוע.
שלילת רישיון נהיגה - שאלות נפוצות
זוהי אחת מהעבירות החמורות ביותר בתחום התעבורה וככל הנראה תעלה לנהג בעונשים המקסימליים בחוק ביניהם פסילת רישיון ללא הגבלת זמן ומאסר בפועל. (אלא אם ישנן נסיבות אחרות שעל בית המשפט להתחשב בהן). נהיגה בזמן פסילה תקנה לנהג גם 10 נקודות תעבורה.
באופן עקרוני, שלילת רישיון תקפה לכל סוגי הרישיון של הנהג כיוון שההחלטה מתבססת על היותו סכנה לציבור. עם זאת, ישנו סיווג פסילה שבית המשפט יכול להורות עליו, וכך לאפשר לנהג לנסוע על כלי רכב אחרים עליהם יש לו היתר. זה אינו אמצעי רווח ועל הנהג יהיה להוכיח את ההכרחיות של אמצעי תחבורה חלופי.
חשוב להבין כי שלילת רישיון יכולה להיות מוטלת גם על מי שטרם הוציא רישיון לראשונה. התצורה שבה הנאשם יקבל את עונשו היא ע"י מניעה של הוצאת הרישיון מלכתחילה.